'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר
בגליון העבר (עמ' 67) שאל הרב ש.ר. מה דעת רבינו הזקן ביחס לאמירת ברוך הוא וברוך שמו במי שיוצא י"ח ברכה בשומע כעונה.
והנה רבינו כתב במפורש את דעתו, בסי' קכד ס"ב:
"וכן בכל מקום ששומע ברכה ומכוין לצאת ידי חובתו בשמיעתו, כגון קידוש והבדלה וברכת הפירות והמצות, לא יענה ברוך הוא וברוך שמו, שהרי שומע כעונה ואסור להפסיק באמצע הברכה, ואפשר שאפי' בדיעבד לא יצא ידי חובתו, כיון שמפסיק בין ה' למלכות בדבר שאינו מתיקון חכמים הרי זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. וצריך להזהיר לרבים שנכשלים בזה"*.
הרי, שלכתחילה אסור לענות ב"ה וב"ש, ובדיעבד ספק אם יצא. כלומר: שאם הפסיק בעניית ב"ה וב"ש, אל יברך עוה"פ דספק ברכות להקל, ושמא יצא י"ח1. וכמדומני שהמחנ"א פוסק דיצא בדיעבד.
*) וכן העיר הרב חיים אליעזר אשכנזי. המערכת.
1) ויל"ע בברהמ"ז כשאכל כדי שביעה, דאז הוה ספק דאורייתא, ולכאו' יצטרך לחזור ולברך.