ראיתי מ"ש הרב א.ז.ו. בגליון תתקז (עמ' 66) שתלמידים מחו"ל שבאים ללמוד בא"י צ"ל יו"ט של גלויות בא"י.

היות וכבר כתבתי באריכות בקובץ מגדל דוד ח"ד לתווך בין מכתבי כ"ק אדמו"ר בענין יו"ט של גלויות ולהוכיח שאין בהם שום משנה אחרונה והנפק"מ ביניהם הוא אם בא עם זוגתו ומשפחתו שאז הוי קביעות וצ"ל כמנהג המקום שבא לשם או שבא לבד ודעתו לחזור שעושה כמנהג המקום שבא משם, והמקרה היחיד שיכול לעשות יו"ט של גליות אם מגיע לחצרות כ"ק אדמו"ר.

ורציתי להוסיף שעתה י"ל חלק כט מתורת מנחם ושם (עמוד 39) ביום א' דסוכות תשכ"א שאלו את כ"ק אדמו"ר אם האורחים שהגיעו מא"י צ"ל יו"ט של גליות וע"ז ענה כ"ק אדמו"ר "הרי דעתם לחזור" ושאלו אם זה גם בנוגע לבחורים ענה "הרי הם חתמו שיחזרו" (לשלטונות הצבא באה"ק).

ואח"כ בליל ב' דחג הסוכות שאל הרש"ז גורליק ז"ל רבה של כפר חב"ד בנוגע לה"זוכה בגורל" אם צ"ל יו"ט של גליות וע"ז ענה כ"ק אדמו"ר "כיון שבא עם ביתו זו אשתו צריך לעשות יו"ט של גליות".

ואח"כ הורה כ"ק אדמו"ר שהאורחים מא"י ישמחו ויתועדו בשמחת בית השואבה בלילה זה ביתר שאת כו'. (כיון שאצלם זה מוצאי יו"ט שאז מתחילה שמחת בית השואבה) - מכל זה נראה ברור שהנפק"מ אם עושים יו"ט של גליות הוא אם באים לבד או עם הב"ב ולכן א"א לומר שהמכתב המפורסם מתשח"י הוא משנה אחרונה שהכל תלוי באיזה מקום נמצאים כהמדו"ב בשו"ע אדמוה"ז, ואח"כ בתשכ"א חזר בו כ"ק אדמו"ר מזה, אלא דעת כ"ק אדמו"ר לא השתנתה כל הזמן, ולכן א"א לדייק מהמלה "ובפרט" שבמכתב דתשח"י, וד"ל (ובקובץ הנ"ל כתבתי להסביר את המדו"ב בשו"ע אדמוה"ז).

ולכן בנוגע למעשה תלמידי חו"ל שבאים לא"י צריכים לעשות יו"ט של גליות - ותל' מא"י שנוסעים לשליחות לחגים לחו"ל אינם עושים יו"ט של גליות ורק אינם עושים מלאכה וצריכים להניח תפילין זולת אם בא לחצרות כ"ק אדמו"ר שצ"ל ע"ד כ"ק אדמו"ר וד"ל.