[1]) באג"ק כרך יב עמ' רפח: "יעויין ריש הלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן, והוא ע"פ הגהות הרמ"א יו"ד סי' רמ"ה [על הנפסק שם בשו"ע ס"ח: "מכניסים התינוקות להתלמד בן חמש שנים..." ועל כך הגיה: "ומכל מקום, מיד שיהיה בן ג' שנים שלימות מלמדין אותו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרוא בתורה"] ומיוסד על המדרש תנחומא [פ' קדושים סי"ד], שתיכף בעבור ג' שנים יש ללמד את התינוק גם בענינים שבכתב, נוסף על מה שמלמדו בעל-פה משיתחיל לדבר, וכמרז"ל הידוע. ובזה סרה בפשיטות הקושיא בביאורי הגר"א שם ס"ק יט "איני מבין שיחתו וכו' [דהא מיד שמתחיל לדבר חייב כנ"ל]" [והמענה הוא, שמשמתחיל לדבר מלמדו רק בעל-פה, ומגיל שלוש מלמדו בפנים].

[2]) נעתק בסידור יעב"ץ הוצאת אשכול ח"ב עמ' תתקל"ד.

[3]) מאידך, הרב יעב"ץ מספר במקום אחר על חינוכו-הוא: "מיהר אבי ז"ל להכניסני בבית הספר אחר מלאות לי שלש שנים, באופן שבשנה החמישית למולדתי כבר השלמתי..ואח"כ מנע מלהכניס אחיי שנולדו אחריי לבית המלמד בעוד שהילדים רכים כל-כך, כי אמר שהחליש אותי ע"י כך" (בספרו מגילת ספר, הובא בנטעי גבריאל שם הערה ב). כנראה שהכניסו ללימוד ממש, כבני חמש ושש דלהלן.

[4]) הובא שם להלן הערה ג.

[5]) חלק תורה שבכתב פ' קדושים, בדפוס אמשטרדם דף שד"מ סע"ב בהג"ה. הובא באג"ק חלק יד עמ' לט.