כתב אדה"ז סו"ס ש' יש מהמדקדקים שהיו לו טלית של מצוה מיוחדת לשבת, ובכל מוצ"ש שבת הי' קופלה כדי להתעסק במצוה מיד עכ"ל. והוא ממג"א בשם מהרי"ל1.

ולכאו' יש לדקדק באיזה מצוה מתעסק כאן דהן אמת שהטלית הוא חפצא של מצוה (ונזהר שלא יתקלקל וכו', עי' רש"י בב"ק ט' ב, ועוד) אך בקיפול הטלית לכאו' לא נתקיים שום מצוה.

ואכן בקיצור של"ה הבין בטעם למנהג זה (דקיפול הטלית), שהוא כדי להראות שעד עתה הי' אסור במלאכה, (ולכן יעשה זאת מיד כשמתחיל הש"ץ ויהי נועם,משא"כ לאידך בהבדלה2) הרי דאינו שייך למצוה כלל ורק להראות שבשבת אסור הי' במלאכה וכו' (והוא דלא כבמהרי"ל שלפנינו.)

והנה בדברי אדה"ז מבואר דמה שיש לקפל הטלית במוצ"ש, הוא רק בטלית המיוחדת לשבת, (דלכן בא בהמשך לטלית של שבת,3 "ובכל מוצ"ש הי' קופלה" היינו הטלית של שבת), ולכאו' צ"ב דלמה רק בטלית של שבת הוא דחשיב מצוה בקפילתו, דמש"נ טלית של שבת מש"נ של חו"ל.

ואולי י"ל הביאור בזה ("מתעסק במצוה מיד"), דמיד במוצ"ש מתחיל כבר להכין לשבת הבאה ע"י שמקפל הטלית לכבוד שבת, דזה הוה מצוה שמתעסק בכבוד שבת הבאה, ומובן דהוא דוקא בטלית המיוחדת לשבת.

ובמדרש תלפיות (הובא בטעמי המנהגים) "ואם שכח ולא קיפל מיד במוצ"ש, אזי למחר בבוקר כשמניח הטלית ינער אותו מכל צד לארץ" (כי סכנה גדולה היא, כי הקליפות מתדבקות בהטלית), וא"כ קאי בטלית שמניחו גם בימי החול, ואינו מיוחד לשבת דוקא. (ודלא כאדה"ז).

שוב ראיתי בנימוקי או"ח שם דאכן מכאן ראי'ה דגם קיפול הטלית לאחר התפילה מצוה הוא וצריך לעשותו בעצמו כמנהג אבותינו וכו' ולא יתנם לאחרים לקופלו, (עי"ש ובסי' כ"ח דכ"ה בתפילין).

1) ומצינו עד"ז במוצאי יוהכ"פ (סו"ס תרכ"ד) "והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוה"כ בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה" (וגם הוא ממהרי"ל) ולכא' זהו גם הטעם דקיפול הטלית במוצ"ש (כדי לצאת ממצוה אל מצוה), ולפי"ז יל"ע למה לא הביאו אדה"ז שם סו"ס תרכ"ד.

2) עי' סי' יעב"ץ סוף סדר מוצ"ש.

3) ובודאי אינו בא להשמיענו כאן דין דטלית לכבוד שבת כי זה כבר מבו' בס' רס"ב ס"ב.