מח"ס 'פדיון-הבן כהלכתו' ו'בנתיבות התפילה'
כתב בספר המנהגים עמ' 58: "למלקות בערב יוהכ"פ שלושים ותשע מלקות. המלקה והלוקה אומרים "והוא רחום" שלש פעמים".
וב'אוצר מנהגי חב"ד' תשרי (עמ' קפח אות סו) מוסיף: "ולהעיר משו"ע אדמו"ר (תרז, יב) שרק המלקה אומר "והוא רחום", ואילו הנלקה אומר וידויים בשעה שנלקה. ולא מצאתי חבר למנהגנו".
וכבר ידוע מאמר חכמינו ז"ל 'לא ראינו אינו ראיה', ושפיר מצינו חבר למנהגנו. וכך כתב רבי יעקב חזן מלונדרץ, בספרו "עץ חיים" (ירושלים תשכ"ב כרך א עמ' רח): "ונהגו ללקות, ויאמר המוכה קודם המלקות: אנא י-י חטאתי עויתי פשעתי, והוא רחום, ובדבור זה יתחיל ללקות בכל דבור, או' תיבה עד גומרו שלש פעמים והוא רחום. ולאחר גומרו יאמר: אל נא סלח (נא) [לי], מחל לי, כפר לי, כפר לעמך ישראל לכל פשעיהם ולכל חטאתם ונתתם לרחמים לפני שוביהם ורחמום. קבץ נדחינו כמה שכתוב, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך י-י אלהיך ומשם יקחך". הרי דכותב להדיא שהנלקה אומר והוא רחום.
Download PDF