מנהגנו להתעכב סמוך לנרות חנוכה כחצי שעה (ס' המנהגים, ועוד), ויש לדון באותם אנשים שבזמן ההדלקה אינם יכולים לשהות ע"י הנרות כחצי שעה (כגון העוסקים במבצעים וכדו'), האם ידליקו בכל זאת בזמן בלי לשהות, או עדיף להדליק בשעה מאוחרת ולהתעכב אצל הנרות כחצי שעה.

ולכאו' י"ל דבכה"ג אמרי' שדוחין את המצוה כדי לקיימה בהידור כמבו' בשו"ע אדה"ז סי' צד סוס"ה בהולך בדרך והגיע זמן התפילה וז"ל שם "דמ"מ כדי לקיים מצוה מן המובחר נכון הוא שימתין עד שיגיע למחוז חפצו להתפלל שם מעומד וכו' ואין בזה משום אין מחמיצין את המצוה, וזריזין מקדימין למצוה, כיון שמתכוין כדי לקיים מצוה מן המובחר". עכ"ל.

ומבואר בזה דלא חשיב דוחין את המצוה כלל כיון שכל כוונתו באיחור המצוה הוא רק כדי לקיים מצוה זו בהידור יותר, ולא גרע משאר הכנה למצוה דהגם שמתעכב המצוה ע"י הכנתו, מ"מ פשוט דלא מקרי מעבירין על המצות כיון שמתקיים אח"כ בהידור יותר, וא"כ ה"ה בענינינו באיחור נ"ח כדי לשהות חצי שעה.

[ולא דמי להא דסי' כה ס"ד, שאין משהין את המצוה אע"פ שיש לומר שעשה אח"כ המצוה יותר מן המובחר וכו', כי שם לא יתקיים מצוה זה בהידור יותר, אלא בענין אחר הוא דמהדר עיי"ש, ודו"ק].

וראה גם בס' המנהגים חנוכה, הע' 10, שה'דברי חיים' וכמה מצדיקי פולין וכו' היו מאחרין ההדלקה ומדליקין נ"ח ברוב עם דוקא עיי"ש, (ולהעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר לענין איחור ברית מילה כדי שיהי' ברוב עם, והדברים עתיקים).

אך מובן שכ"ז בדיעבד ובמצב שאינו יכול להדליק בזמן (-לאחר השקיעה) ולהתעכב ע"י הנרות, אך פשוט שלכתחילה צריך לעשות כל הענינים (כולל מבצעים וכו') לאח"ז, ולהדליק בזמן ובהידור.