שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה
"מלבד הפתח הראשון"
מפורש ב'ספר המנהגים' עמ' 81 שמנהג קביעת המזוזה לפי היכר ציר אינו חל על "הפתח הראשון". וכן נאמר ב'אגרות קודש'1: "מלבד הדלתות היוצאות לחצר או לרה"ר".
ובגליון תתעט עמ' 61-63 הבאתי מה שנשאל בזה כ"ק אדמו"ר זי"ע: "בכניסה ראשית קובעים את המזוזה לימין הנכנס, האם הוא הדין כשיש גם כניסה צדדית או שבכניסה צדדית יש להתחשב בהיכר ציר?" תשובת הרבי בנוגע לשאלה זו: הרבי מחק את המלת "או", ועיגל את כל ההמשך, ככה: בכניסה ראשית קובעים את המזוזה לימין הנכנס, האם הוא הדין כשיש גם כניסה צדדית או שבכניסה צדדית יש להתחשב בהיכר ציר? ועפ"ז נדפס ב'ליקוטי שיחות'2: "יש להתחשב בהכניסה צדדית בהיכר ציר".
ובגליונות האחרונים של 'הערות וביאורים'3 דנו בזה בארוכה, ולא עיינתי בדבריהם עכשיו. ויש לי להוסיף בזה כמה נקודות:
כבר הערתי (שם) שע"פ המתברר כאן שהשאלה היתה מאד כללית, בלי פירוט וחילוק בין האם מדובר בכניסה מהחצר או מהרחוב, או האם מדובר בבנין שיש בו כמה דירות ויש שתי כניסות מחדר המדרגות, וכו' וכו', נצטרך לומר שבכל מקרה של כניסה צדדית הולכים לפי היכר ציר, ומזה יצא מסקנא תמוה, שיש לקבוע מזוזה בכניסה לַרחוב לפי היכר ציר, כאילו נאמר שמהבית "נכנסים" אל הרחוב?!
דין דלת המשמש כ"כניסה" לרה"ר
ובענין זה כבר העיר הרה"ת חיים רפופורט4: "והנה בפתח היוצא לרה"ר (לרחוב) מובן בפשטות שא"א לקבוע המזוזה בימין ה"כניסה' (היציאה) לרה"ר גם אם ההיכר ציר הוא ברה"ר, דכל ענינו של היכר ציר אינו אלא לקבוע לאיזה 'צד' היה פתח זה דרך כניסה ודרך ביאתך, וא"כ באת"ל שההיכר ציר שברה"ר קובע שפתח זה הוא כניסה לרה"ר יהיה הפתח פטור ממזוזה לגמרי, שאין חיוב מזוזה לרה"ר, אלא ודאי דבפתח שבין רה"ר (– חוץ) לבית (– מקום העשוי לדירה וכו') אמרינן שפתח זה נעשה לכניסה ולביאת הבית, ולכן קובעים המזוזה בימין הכניסה להבית…".
והיה אפשר לדחות את דבריו, שהרי מסתבר לומר דהיכר ציר אינו אלא דין באופן קביעת המזוזה (ההיכר ציר קובע מהו דרך ביאתך, ימין), אבל אין זה נוגע לכללות חיוב הדלת והבית במזוזה. ולפ"ז אין שום סברא להגיד שפתח שאינו אלא "כניסה" מהבית לרה"ר יהיה פטור ממזוזה לגמרי כיון דרה"ר אינו חייב במזוזה, שהרי לא מטעם "כניסה" לרה"ר אנו באים לחייבו, אלא מטעם "יציאה" מהבית, כיון שהדלת מחובר לבית, הרי גם דלת יציאה מהבית חייב במזוזה, שהרי "על מזוזות ביתך" אמרה תורה, ודלת משמש כניסה ויציאה. וא"כ אפילו באם ההיכר ציר פונה למקום פטור, אין זה פוטר את הפתח ממזוזה, לאחרי שיש כאן "יציאה" מהחדר החייב במזוזה5.
וזה כנראה ביאור דברי ה'שיטה מקובצת' בשם "תו"ח"6: "לפטור כשהיכר ציר במקום פטור ודאי לא אזלינן בתריה", שהרי גם אחרי שההיכר ציר יוצא לחוץ אין זה פוטר את החדר ממזוזה, לפחות מצד היציאה. וודאי שאלו שמשתמשים בחדר שההיכר ציר יוצא לחוץ נכללים במצות המזוזה והשמירה הקשור למצוה7.
ובכל זאת נראה שהדין עם הר"ח רפופורט ולאו מטעמיה. הסיבה לפטור דלת "כניסה" לרה"ר, כיון שא"א לקבוע מזוזה מצד ימין הכניסה, שהרי "כניסה" לרה"ר יציאה שמו, וחיוב המזוזה אינו אלא מצד ימין, וחסר כאן ימין הכניסה8. ואכן מצאתי מי שכתב שפתח העשוי ליציאה בלבד, ואין נכנסים בו לבוא אל הבית, פטור ממזוזה, דבעינן דרך ביאה וליכא9.
וא"כ דברי הרבי "שבכניסה צדדית יש להתחשב בהיכר ציר" צריכים ביאור.
"כניסה צדדית" שבדירת אדמו"ר מוהריי"צ
והנה דברי הרבי שבכניסה צדדית הולכים לפי היכר ציר הם חידוש גדול, שהרי בהוראת רבותינו נשיאינו נאמר רק "אשר (חוץ מהפתח היוצא לחוץ) קביעת המזוזה הוא רק ע"פ היכר ציר", ולא נאמר שישנו לפעמים גם "פתח היוצא לחוץ" שהולכים בו לפי היכר ציר וכגון שהוא "כניסה צדדית".
אמנם מקור דברי הרבי הוא ב'מעשה רב', בדירת אדמו"ר מוהריי"צ10, שיש לו "שתי דלתות הנפתחות, ואעפ"כ יש חילוק ביניהן: בכניסה הראשית המזוזה היא לימין הכניסה, ובכניסה השנית המזוזה היא לימין היכר ציר", ומכאן יצא לו להרבי הקביעה: "שבכניסה צדדית יש להתחשב בהיכר ציר". ומוסיף הרש"ב לוין11: "כאן לא מדובר בכניסה מהחצר ממש, שאז אין שום הפרש בין כניסה ראשית לכניסה צדדית, שבכל אופן אין לומר שנכנסים מהבית אל הרחוב, כ"א בדומה לדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, היינו בבניין שיש בו כמה דירות, ויש שתי כניסות מחדר המדרגות אל הדירה, ע"ז נאמר שבכניסה הראשית קובעים את המזוזה לימין הכניסה ובכניסה הצדדית יש להתחשב בהיכר ציר, וכפי שהוא בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע".
ולפי זה אין לך בו אלא חידושו, וצריכים לפרש שכן היה גם כוונת הרבי במענה הנ"ל, שדוקא במקרה שהכניסה הצדדית אינו פתוח לרה"ר אז יש לקבוע בו המזוזה לפי היכר ציר.
ולא הבנתי מה שהעיר בזה הרה"ת לוי יצחק רסקין12, שאינו רוצה לקבל את "דברי רש"ב לוין – דמיירי בכניסה שניי' בתוך בנין של apartments, כי צורה זו אינה שכיחה באה"ק (משא"כ בארה"ב ובעוד מקומות נהגו כן בדירות יוקרתיות, בשביל המשרתים וכיו"ב). אלא מיירי בבתים שיש להם חצר או גינה בצמודות להם, כסגנון הבנייה באה"ק, בכפרים ואף בעיירות וכרכים". ולא נתברר לי האם הוא רוצה לחלק ולהחמיר או להקל, ומה סברתו בזה, כי לכאורה עיקר הסברא היא לחלק בין כניסה צדדית שפתוח לרה"ר, מקום הפטור המזוזה, שאז אין מקום ללכת לפי היכר ציר, לבין כניסה צדדית שפתוח למקום שאינו פטור ממזוזה, שאז הולכים לפי היכר ציר, וא"כ מהי הסברא לחלק בין פרוזדור של דירות לבין חצר וגינה13.
מה נקרא "הפתח הראשון", שבו לא הולכים לפי היכר ציר?
והנה יש מקום לעיין איזה דלת הוא זו שבו קובעים את המזוזה מימין הנכנס, ולא כפי היכר ציר. שהרי ב'ספר המנהגים – חב"ד'14 הלשון: "קביעות המזוזה מצד ימין ע"פ היכר ציר – מלבד הפתח הראשון", ועד"ז כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע באגרת15: "…אשר (חוץ מהפתח היוצא לחוץ) קביעת המזוזה הוא רק ע"פ היכר ציר", אבל הר"י לנדא באגרת להרבי כתב16: "…מחוץ לדלת הראשונה החייבת במזוזה, צריכים להתחשב רק עם היכר ציר, אבל בדלת הראשונה ממש, קובעים מימין אפילו אם היא נפתחת לחוץ…", ולכאורה יש לשים לב לדיוק לשונו של הר"י לנדא שאינו כותב סתם "הדלת הראשונה", אלא מפרט: "דלת הראשונה החייבת במזוזה", שמשמעו שאפילו באם הדלת הזה אינו ממש הראשונה, "הפתח היוצא לחוץ", כל עוד אין לפניו דלת עם מזוזה, הרי על הדלת הזה יקבעו את המוזוה שלא כפי היכר ציר.
דיוק הלשון הנ"ל נמצא בעוד מקום בדברי הר"י לנדא17: "…וידוע לכל באי בית כ"ק אדמו"ר נבג"מ בליובאוויטש, שהמזוזה בדלת שבין הפרוזדור לחדר הראשון, שבו היו מתאספים לחכות להכנס ליחידות, היתה כאילו משמאל הכניסה. וסיפר לי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ, כי אביו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נבג"מ שאל אותו אם הרבנים תמהים על זה. וביאר לי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ, שזה היה מפני שהדלת הראשונה החייבת במזוזה היתה בכניסה לפרוזדור18…", גם פה הוא דייק לכתוב "הדלת הראשונה החייבת במזוזה".
וכוונתו צ"ב.
מקור מנהגינו שהולכים רק לפי היכר ציר
כבר העיר הרז"ש דווארקין19 ששיטת חב"ד הוא ד"כל הפתחים הפנימיים שיש להם דלתות אפי' אין שם בהחדר כ"א פתח א' 'היכר ציר' (שלא כדברי הט"ז20 ועפ"י קבלה מרבותינו הקדושים)", שהרי לשיטת הט"ז רק ב"אם יש פתח מחצר למבוי או לרה"ר מלבד פתח הבית לתוכה, אז אזלינן בתר היכר ציר", ולפי מנהג חב"ד הרי אפילו באם אין פתח אחר שבו נכנסים לחדר, ג"כ הולכים לפי היכר ציר. ועפ"ז צ"ע המקור למנהג חב"ד?
והנה כ"ק אדמו"ר זי"ע21 כותב: "בכלל בהנוגע לקביעות מזוזה, ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה", ויש לעיין לאיזה ראשונים הכוונה?
וכבר העירו22 מדברי הרמב"ם23: "פתח שבין שני בתים הולכין אחר הציר של דלת מקום שהציר נראה עמו שם קובעים את המזוזה", ולא הוסיף בזה הרמב"ם שום תנאי, דהיינו דוקא אם שני הבתים פתוחים לרה"ר או שזה תלוי גם בעיקר ההשתמשות וכיו"ב, הרי סתימת לשונו מורה דקביעת המזוזה הוא תמיד ע"פ היכר ציר. ולכאורה זה יכול להשתמש מקור למנהג חב"ד בזה.
אלא שנתקשו בזה הכותבים שהרי לפי מנהג צריכים לפחות שיהיה אפשרות כניסה מהחלון, והרי הרמב"ם גם לא מחייב חלון וכיו"ב. ונדחקו הכותבים ש"מנהגינו הוא פשרה בין הרמב"ם להמרדכי דעכ"פ כשיש חלון נהגינן כוותייהו", וכיו"ב.
אמנם לפי מה שביארתי בגליון תתעט עמ' 58 שיותר משמע שכוונת רבותינו היו: לא איכפת לנו בכלל מה הכיוון הפראקטי והריאלי שדרכו נכנסים לחדר זה, אנחנו מסתכלים אך ורק לפי היכר ציר כי התורה קובעת לנו שהיכר ציר קובע את הכיוון. ואפילו חדר שאין לו חלון או דרך כניסה מהגג קובעים בו את המזוזה אך ורק לפי היכר ציר. עיי"ש בארוכה24. ועפ"ז הרווחנו שמקור מנהג חב"ד נמצא בדברי הרמב"ם, וכפירושו הפשוט.
1) חלק יב, שם.
2) חלק כד עמ' 374.
3) מתחיל מגליון תתעא ועד לגליון תתעד. וראה גם 'פרדס חב"ד' גליון 12 מאמרו של הרלו"י רסקין ובמאמרו של הרש"ב לוין דלקמן.
4) מאמרו שב'אור הדרום' (אוסטרליה) חוברת ה עמ' סח סי"א, וראה מה שהועתק ב'הערות וביאורים' גליון תתעט עמ' 63 הערה 39.
5) ועפ"ז גם לא נראים לי הביאור בדברי הרמב"ם שב'אור הדרום' שם סי"ד וב'יגדיל תורה', נ"י, שנה ט עמ' קפד (מיוסד על ביאורו של הרא"י העללער שנדפס באחד הקובצים שי"ל בבאונוס איירס בשנות התש"מ), שלפי דעת הרמב"ם (בהל' מזוזה רפ"ו) שאחד מתנאי המזוזה הוא: "ויהיו לו דלתות", א"כ יוצא שבדלת שבין ב' בתים "אמרינן ד[רק] הבית ששם ישנו היכר ציר הדלת ה"ה הבית שאליו שייך הדלת ומחוייב במזוזה", ובלשון הרב העללער: "דהפתח שייך לאותו הבית שהציר נראה עמו ורק הוא חייב במזוזה ולא השני כיון דאין הפתח מתיחס אליו". ולכאורה זה סברא תמוה, שהרי היכר ציר קובע רק לאיזה בית מתייחס הכניסה של הדלת, אבל ודאי שהיציאה מהדלת מתייחס לבית השני, וע"כ גם לשיטת הרמב"ם יהיה הבית השני נכלל במצות המזוזה.
ביאור כ"ק אדמו"ר זי"ע בנוגע לשיטת הרמב"ם הנ"ל, ומחלוקת הראשונים שבזה, ראה ב'לקוטי שיחות' חט"ז עמ' 446-447.
6) מנחות לג, ב אות ה. הובא ב'אור הדרום' שם.
7) ועפ"ז נדחים דברי חכ"א שהעיר שלפי מנהג חב"ד יוצא בהרבה דירות שכל החדרים הגדולים שההיכר ציר יוצא מתוכם פטור ממזוזה, ואדמו"ר מהר"ש בהוראתו שהולכים תמיד לפי היכר ציר "העביר" את מצות המזוזה לפרוזדור הקטן שלפני החדרים. וע"פ הנ"ל זה אינו, שהרי למרות שישנו דין בקביעת המזוזה שקובעים בימין הכניסה, שלפי אדמו"ר מהר"ש הרי זה נקבע לפי היכר ציר, אבל ודאי שבנוגע לעצם חיוב המזוזה גם החדר הגדול שממנו יוצא הפתח נכלל בחיוב המזוזה.
וכדי לשבר את האוזן יש להשתמש ע"ד ההלכה (שו"ע או"ח סי' רד סי"ב): "כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה", ועד"ז בהל' מזוזה הדין דהולכים לפי היכר ציר (או לשאר השיטות לפי עיקר ההשתמשות וכיו"ב) קובע איזה משני החדרים העיקר שמימין כניסתו קובעים את המזוזה, ופוטר את החדר השני ממזוזה.
עפ"ז נפק"מ גם להלכה במקרה שעדיין לא קבעו מזוזה, שאסור לדור בחדר זה, האם מותר לגור לפחות בחדר שממנו יוצא ההיכר ציר. וע"פ הנ"ל המבואר בפנים לעיל נראה לי שאסור.
8) מקור דין ימין הכניסה הוא בברייתא, ולמדו את זה מהפסוק. בספרי עה"פ (ואתחנן ו, ט) דרשו: "ביתך – על ימין בכניסה. אתה אומר על ימין בכניסה או על ימין ביציאה? תלמוד לומר: על מזוזות ביתך, על ביאתך, על ימין בכניסה". ועד"ז נאמר בברייתא הובא בגמ' מנחות לד, א: "דתניא: ביתך – ביאתך מן הימין (דרך ימין לביאה. רש"י). אתה אומר מן הימין, או אינו אלא משמאל? ת"ל: ביתך. מאי תלמודא? אמר רבה: דרך ביאתך (לביאה ולא ליציאה. רש"י) מן הימין…". ודין ימין הכניסה הוי לעכב, וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' רפט ס"ב): "ואם קבעה בשמאל פסולה".
9) ספר 'פתחי שערים' ליקוטי הלכות על הל' מזוזה, סי' רפו סרי"ב וסי' רפט סס"א. אמנם מסיימים שם "ויש מי שמשמע מדבריו שחייב ביציאה ג"כ", ומקורם: "משמעות מרע"א יו"ד סי' רפ"ו סעי' י"ג; ועיין אגרות משה יו"ד [ח"א] סוס"י קפ"א". והדברים קצת תמוהים. דרעק"א בא לחדש שם בנוגע לדין דבית שאין ד' על ד' פטור, "דהיינו דמצד עצמותו פטור ממזוזה, אבל בחדר שלפנים מחדר (שקור[א]ין קעמערכי) שיוצאים מחדר הגדול לחדר הקעמערכי, הפתח ההוא חייב במזוזה מצד הגדול שיוצאים ממנו דרך פתח זו לחדר קטן, ויהא נידון חדר קטן כאויר דמ"מ חייב כאלו יוצא מפתח זו לשוק", וע"ז העיר ה'אגרות משה': "תמוה דפשוט שכניסה מחייב ולא יציאה, ולכן כיון שהוא לאויר כזה שא"א להיות כניסה משם אלא יציאה אין שייך לחייב… ולכן חדוש זה שאמר מסברא צ"ע ולמעשה אין לחייב", ואני בער ולא אדע, דבפשטות כוונת רעק"א לא היה להדגיש יציאה ולא כניסה, כי באם נבין שהדלת משמש יציאה מהחדר הגדול, הרי זה גם משמש כניסה, וכוונתו פשוט: כמו שדלת שנכנסים מהרה"ר לבית חייב במזוזה למרות שנכנסים כאן ממקום הפטור ממזוזה, כמו כן בחדר קטן שנמצא לפני חדר גדול גם הוא חייב במזוזה מפני הכניסה והיציאה של החדר גדול. ודבריו מובנים בפשטות, ואין ללמוד מכאן דדלת שמשמש רק ליציאה למקום פטור חייב במזוזה.
10) להעיר שלאחרונה יצא לאור הספר "בית חיינו 770 – תיאורו. משמעותו ותולדותיו", ודוקא הדיונים ההלכתיים-תורניים היחידים הקשורים לבנין זה חסרים בספר, והם מקומות המזוזה בדירת אדמו"ר מוהריי"צ: במרפסת, בפרוזדור הקטן ובכניסה הצדדית. וכן המזוזה שעל המעלית. וחסרון זה בולט מאד ב"תרשים הקומה השניה" שבעמ' 166, שלא רשומים בו בכלל כיווני ההיכר ציר ואופן קביעות המזוזות. ויש לקוות שיתוקן במהדורה הבא.
11) במאמרו שבעיתון 'כפר חב"ד' גליון 751 עמ' 51.
12) העתקתי את דבריו ב'הערות וביאורים שם גליון תתעט עמ' 63 הערה 40.
13) וראוי להדגיש שפשוט שגם לשיטת הרב רסקין אין ראוי לקבוע מזוזה לפי היכר ציר באם הכניסה פתוח לרשות הרבים.
14) עמ' 81.
15) 'אגרות קודש' חלק יב עמ' תטז.
16) נעתק ב'אגרות קודש' שם עמ' תלו בשוה"ג.
17) במכתבו מט' תמוז תש"כ, נעתק במאמרו של הרב ריבקין שבעיתון 'כפר חב"ד' גליון 357 עמ' 24.
18) תרשים הבנינים שבליובאוויטש נעשה ע"י הרש"ב לוין ע"פ הרז"ש דווארקין, ונתפרסמו ב'יגדיל תורה', שנה רביעית, עמ' רכד, 'ליובאוויטש וחייליה' עמ' 22, ועם עידכון קל בחוברת "ליובאוויטש" (נדפס בשנת תשס"א) עמ' 11. והנה לאחר עיון בו אנו רואים אכן שלפני "חדר יחידות" ישנו ה"זאל הקטן" שנכנסים בו מ"פרוזדור"; מה"פרוזדור" נכנסים גם ל"חדר קטן" שמעליה עזרת נשים. לא ברור איפה "היו מתאספים לחכות להכנס ליחידות", האם זה היה ב"זאל הקטן" או ב"חדר קטן". ואולי נקרא "פרוזדור" גם חדר הקטן שלפני ה"חדר יחידות", שממנו נכנסים ל"חדר יחידות" ול"חדר אדמו"ר מוהר"ש", ולחדר הזה הכוונה כאן.
19) 'קובץ רז"ש' עמ' 58.
20) יו"ד סי' רפט סק"ג. מיוסד על שו"ת המהרי"ל סי' צד.
21) 'אגרות קודש' חי"ב עמ' תכד.
22) ראה שלשת המאמרים שצוינו בהערה 5.
23) הל' מזוזה פ"ו הי"א.
24) ובגליון תתפ עמ' 85 העיר הרפ"ק ממה שהתבטא כ"ק אדמו"ר זי"ע פעם בתמיהה: "ס'איז נישט דא קיין פענסטער אין קיך?", "והרי מלשון זה משמע מפורש שדוקא אם יש חלון אז קובעים המזוזה לפי היכר ציר". אמנם אינני מבין, הרי דברי הרבי אלו נאמרו על לשון אדמו"ר מהר"ש: "וואס ארט דאס מיך, זאל ער שפרינגען דורכן פענסטער", ומאיפה למד מכאן שהחלון הוא לעיכובא?!
Download PDF