כחבר בוועד הרבנים בדטרויט רבתי הובאו לפנינו שאלות ע"ד השגחות המסעדות בעירנו כדלהלן.

בשו"ע יו"ד ס' קי"ח ס"א איתא: יין, בשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים צריך שני חותמות, שחוששין שהגוי יחליף הבשר והדג להנאתו, ז.א. שיקח הבשר הכשר שהוא מעולה יותר ויניח במקומו בשר גרוע - טריפה.

והנה באה לפנינו שאלה, וכדלהלן: קרה שהמשגיח עזב המסעדה הנמצאת 'בהדז'ואיש קאמיוניטי סענטער', (והמשגיח היה אחראי על מסעדה זו) כדי ללון בלילה בביתו, ונשאר בהמקרר כמה חתיכות דגים וגם נשאר שם גוי המנקה המקום, האם צריך לאסור הדגים ולחשוש שהגוי החליף הדגים הכשרים לדגים שאינם כשרים, זהו תמצית השאלה.

והנה בס' קי"ח סע' ז' איתא, שאם שלח גוי בשר או דגים בלי חותם לאיזה מקום ואותו המקום הוא מעבר לרבים אין שום איסור משום שהגוי ירא שמא יראוהו אחד מהעוברים ויתפס עליו כגנב, והנה כאן כיון שהפועל המנקה המקום נכנס אל המקרר לנקותו, והמקרר הוא מקום צנוע ופרטי, אינו ברור שזה נקרא מקום שהוא מעבר לרבים, וע"כ קשה להקל מטעם זה.

והנה לכאורה יש מקום לומר שהפועל ירא להחליף הדג או הבשר, היות שהוא ירא שדבר זה יתגלה ע"י האנשים הסועדים במסעדה, שירגישו שהדגים או חתיכות בשר אינם טובים כל כך כיון שנתחלף הבשר למין גרוע יותר.

ועיין באגרות משה יו"ד חלק א' סי' נה בענין נאמנות ה'פעקטעריס' בעדותם שהמאכלים נעשים ממרכיבים שונים, הוא מביא דעת הג' ר' יחזקל גרובנער שליט"א, מנהל וועד הרבנים של דטריוט רבתי, שהוא בבחינת הא דאיתא ש'תגר לא מרע אומנתו', וע"כ יכולים לסמוך על הכתב של 'הפאקטעריס'. אבל הגרמ"פ מביא ראיות כנגדו והוא כותב (עכ"פ בדעת הרמב"ם) שליכא שום מעלה לנאמנות של האומן, דלא מסתבר שיהיה חזקה ברורה לסמוך עליו, משום דכמה אומנים חזינן שעושין רמאות במלאכתן, וע"כ כותב הגרמ"פ שטעם הנאמנות בה'פעקטעריס' הוא משום דעבידא לאגלואי.

והנה כל זה הוא בנאמנות של ה'פעקטעריס' שכיון שהכל נעשה באופן סיטונאי ע"כ אמרינן שעבידא להתגלות אבל כאן מהיכי תיתי לומר שעבידא להתגלות.

אבל נראה לומר בהא דחוששין בסי' קי"ח לאחלופי במקום שהפקיד אצל גוי, היינו משום שהגוי סובר שאיש זה שהפקידו אצלו לא ירגיש שהוא (הגוי) החליף הבשר ונטל בשר המשובח, ובמקומו הניח בשר הגרוע, אבל בנידון דידן במסעדה שיש כמה חתיכות של בשר או דגים, סוף כל סוף החתיכות יאכלו ע"י כמה אנשים, שם באמת הגוי ירא מלהחליף שהוא ירא שאחד מהאנשים יטעם שבשר זה גרוע, וא"כ אין חוששין שהגוי יחליף כל החתיכות.

ולכאורה עדיין יש לחוש שהגוי יחליף אחד מהחתיכות (ולא כולם) אבל גם בזה י"ל שלא מצינו שיגזרו שמא יחליף במקום שרוב החתיכות ישארו בחזקתן, וכעין סברה זו מצינו ביו"ד סי' ק"י בש"ך ס"ק כ"ב ע"ד החילוק שבין ספק טריפה שנתערב ברוב דלא בטלה, משא"כ בבשר האסור משום קבוע (סי' ק"י סעיף ד') ברוב חנויות מוכרות בשר שחוטה שנתערב באחרות ואינה ניכרת שהיא בטילה ברוב, לדעת המחבר. ומחלק הש"ך דדין קבוע הוא חידוש (משום דבכל דוכתי אזלינן בתר רובא ואין לך בו אלא חידושו והיינו כל שהוא בפני עצמו אבל לא כשנתערב אח"כ), עיין כל זה בהש"ך שם.

וכמו כן י"ל כאן שלא מצינו שהחמירו חז"ל לחשוש לאחלופי אלא כשיש חשש אחלופי בכל החתיכות אבל לא במקום שהחשש הוא רק על מיעוט החתיכות כמו בנדון שלנו וכנ"ל, וע"כ לכאורה אין כאן החשש דאחלופי.