נשאלתי בענין אברך שראה קרי ביוהכ"פ ומפחד ממש"כ בשו"ע (סי' תרטו ס"ב) מהגמרא (יומא פח, א) הרואה קרי בליל יום הכיפורים ידאג כל השנה, ואם עלתה לו מובטח לו שהוא בן עולם הבא.

הנה בשו"ת צמח צדק לרבינו מליובאוויטש נ"ע (מהדורה החדשה או"ח סי' קיא, ובמהדורה הישנה שער המלואים ח"ב סי' סב) מתייחס לזה וכותב בזה"ל: "ע'ד הקרי שאירע לו ביוהכ'פ בפירוש שמיע לי מני דמרן כאאזמו'ר [ה"ה רבינו בעל התניא] נ'ע שלא לפחוד מזה, כי הדברים הנאמרים ע'ז בגמרא היינו דוקא לאנשים גדולים מאד שמצד הרהורי לבו רחוק מאד מזה ואין זה כ'א מן השמים השביעוהו ע'כ ידאוג וכו'. אבל מי שיוכל להיות שמצדו באה לו אינו בכלל זה כלל. כך כפל ושנה ושלש ושחק לפעמים ממי שהי' במר'ש מזה.

ואני מוסיף ע'ד דאף אם אמנם יוכל ליפול במר'ש מזה ג'כ לומר שאף באדם פשוט רחוק הדבר שמצדו באה לו כי בודאי לא יתכן שבעיוהכ'פ יהרהר הרהורי עבירה ח'ו שמזה יבוא לידי טומאה בלילה וא'כ בודאי מן השמים השביעוהו. אך באמת זה אינו דנהי דלא שכיח הרהורי עבירה ח'ו בעריוהכ'פ אבל ההרהור מזה גופא שמתירא ומפחד לנפשו שלא יארע לו קרי בליל יוהכ'פ זה שכיח טובא בעיוהכ'פ והרהור ופחד זה יוכל לפעול בטבע הקרי כמו הרהורי עבירה וא'כ סוף סוף מצד ההרהור בא לו השביעה ולא מן השמים השביעוהו.

ודברי כאאזמו'ר הגאון נ'ע אע'פ שא'צ חיזוק עכ'ז הן הן הדברים מפורשים בט'ז באו'ח (סי' רפ'ח סק'ג) וז'ל ותו נראה דבכל גווני שהרהר ביום ובא לו אח'כ בחלום אין לו שייכות לומר מן השמים כו' אלא ההרהור גרם לו וכמעשה דפרק הרואה כו' עכ'ל עי' עליו דדומה ממש לנד'ז והביא דבריו ג'כ כאאזמו'ר הגאון נ'ע בש'ע סי' הנ'ל ולכן יסיח דעתו מזה לגמרי ויהי' שמח וטוב לב".

ובשו"ת מהרי"ל (סי' רד): "ואשר שאלת יש לו לדאג ויפשפש בכל מעשיו ויחזור מעבירות שבידו ויסגף בעצמו במאי דאפשר ליה, כן שמעתי על בעלי הוראה דאיתרמי להו, וזימנין אתי נמי מרוב טירחא או מרוב אכילה, ובשבעה דרכים בודקין את הזב (זבים פ"ב משנה ב) וכולן מרגילין לכך, דאפי' כהן גדול קודם ז' ימים היו מונעי' ממנו כל דבר הרגילים להרבות זרע. ומ"מ לא יתייאש מן הפורענות ומן הרחמים וישוב אל הש"י בכל נפשו כי חנון זכרו, והוא רחום יכפר בעד כולנו".

וראה בהגהות רבי ברוך פרנקל (לסי' תרטו ס"ב) שמציין להמהרי"ל ומוסיף דברש"י (סוף יומא ד"ה הרואה קרי) כתב "ולא במתכוין", ומסיים רב"פ מכל הנ"ל נשמע דהיכא דאיכא למתלי ראיית קרי בהרהורי דיומא או על ידי רבוי מאכלים וכדומה, אין בכלל דברי הגמרא ידאג כל השנה.

ובשו"ת כתב סופר (או"ח סי' קי) מאריך ג"כ בזה ובתו"ד הוא כותב "היוצא לנו מכ"ז דאם יש לתלות בזי"ן דברים שבודקים בהם את הזב ליכא סימן בין להרע או להטיב כ"כ ואין לדאוג כ"כ ושומר נפשו ירחק מרוב אכילה ושתי' ודברים המביאים לידי קרי כמבואר בש"ע. ואני מוסיף והולך על דברי מהרי"ל ושבולי לקט שבאלי' רבה, עכשיו אחר שכבר גילו לנו חז"ל ענין ודבר זה כי הירא ומאמין באמונת אומן בדברי חז"ל הוא חושב מחשבות בעיו"הכ למעט ולהרחיק מריבוי אכילה ושתי' ודברים המרבים זרע ואיכא הרהורי דיומא דעיו"הכ ובליל יו"הכ הוא מלא רתת ופחד לבל יקרה לו מקרה לא טהור ונוהגי' לומר מזמורי תהלים המסוגלים לעכב הקרי ע"י הכתוב בספר תהלים, ומחשבות והרהורים בענין זה ורתת ובהלה מפני' זה גופי' מביא לאדם כך ר"ל ויש דבר לתלות בו דלאו סימנא מלתא הוא, ואין לדאוג כ"כ, ומ"מ לא יתייאש מן הפורענות ומן הרחמים כמ"ש מהרי"ל ז"ל.

והגה"ק רבי שמריהו נח שניאורסאהן זצ"ל אדמו"ר מבאברויסק כותב במכתבו (נדפס בקובץ אהלי שם גליון ו עמ' עב) וז"ל: "אין מה לחוש כלל ובס' בית אהרון מהצדיק ר' אהרון קארלינער זצ"ל כתוב, שמי שאין לו דגים על ש"ק ידאג יותר ממה שארז"ל ידאג כל השנה, וסגולה שיהיה תמיד דגים עש"ק, ילמוד במשך השנה ז' פעמים המשניות מס' יומא".

ומה שהביא מהבית אהרן הוא בליקוטים (עמ' קמד. לא נמצא בכל דפוסים): "בשם הרב ה"ק רש"ק [רבי שלמה קרלינער] זצוקללה"ה: צריך לדאוג יותר אם אין לו דגים בשבת יותר מענין שאמרו בו רז"ל ידאג כל השנה חס ושלום".

ובאגרות קודש כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (ח"ד אגרת תתיד, עמ' נח-נט):

"בענין מה שקרה לו ביום הקדוש הנה יאמר בכל יום לבד משבתות ויו"ט קאפ' קג-קד שבתהלים וילמוד פרק א' מאגרת התשובה עד ר"ה הבע"ל. והעיקר שיקיים את הפסק דין של אדמו"ר הצמח צדק (שו"ת צ"צ שער המילואים ח"ד סס"ב) וז"ל: יסיח דעתו מזה לגמרי ויהי' שמח וטוב לב עכ"ל".

תיקון להנ"ל

בפרי עץ חיים (שער יוהכ"פ פרק ב): מי שראה קרי ביום הכיפורים, טוב לומר שלושים יום רצופים אחר יוה"כ, בכל יום ארבע' קדושות המסודרים לקלירי ביוה"כ, בהכנעה גדולה ובדמעות וינצל.

הקרבן נתנאל בסוף יומא על הרא"ש (פ"ח סי' כ סק"מ) כתב: "ובכוונת האר"י יש תיקון על זה ל' יום כל יום יאמר הפיוט מסדר קדושות של יוה"כ בכוונה שלימה ורצוי' ובדמעות וגם יעשה פדיון נפש כמנין וחשבון שמו גם מצוה לנדור בעת צרה לקבל עליו בנדר ללמוד מסכת פלוני או תענית או צדקה ומאז ועד עולם כל ימי היותו".

ובאמרי פנחס להרה"ק רבי פנחס מקאריץ (שבת ומועדים אות קמה): אמר תקנה לרואה קרי ביו"כ ר"ל, לומר הפיוטים של כל הקדושות של ימים נוראים. גם ספר תהלים בכל יום שחל יו"כ בתוכו ויה"ר של ומפני חטאינו.

וראה בשו"ת כתב סופר (הנ"ל) שכתב: "ועל דשאילנא מאת פר"מ ני' להורות לו את המעשה אשר יעשה להציל נפשו הנני מעתיק לו לשון מהר"יל סי' הנ"ל ואשר שאלת יש לו לדאוג ויפשפש בכל מעשיו ויחזור מעבירות שבידו ויסגף עצמו במה דאפשר לי' כן שמעתי מבעלי הוראה דאתרעו להו עכ"ל ועיני פר"מ ני' ראו ראי' אחת בספר קרבן נתנאל פ' יה"כ סי' כ' מ"ש מכוונת האר"י ז"ל, ומ"ש שלושים יום בכ"י הפיוט מסדר קדושה של יה"כ בכוונה שלימה ורצוי' ובדמעות, והנה סתם פיוט של יוה"כ ונסתפק פר"מ ני' על איזהו מן הפיוטים כיוון אם על של שחרית או של מוסף, והי' פשוט בעיני דמסתמא של שחרית כי יש בקדושת שחרית הרבה יותר בכמות ואיכות משל מוסף כמובן למעיין ומבין.

"אבל מצאתי ראיתי בסידור נהורא, שמנהיר לנו בזה ומפרש לנו הסתום דכוונתו על שלוש קדושות של שחרית מוסף ומנחה, וקדושת שחרית מתחיל מן ולך תעלה קדושה, ועיי' בס' עבודת הקודש מאיש אלקי קדוש יאמר לו בעל ברכי יוסף זצ"ל שמעלה בקודש מוסיף הולך ואור תפלות ובקשות תחנונים ותיקונים, וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמים, וזה איזהו שנים, קרה מקרה זו לאחד מיקירי תלמידינו ובא לפני בפחי נפש וחרדה גדולה פחד ורתת עצב ותוגה אחזתהו, וסיפר לי המאורע, ודברתי על לבו הלא אם תטיב שאת וכל רע אליך לא יאונה, וקרא אל ה' והוא יענה, ועיקר שקידה בתורה כי היא מצילה ומגינה, בכל עת ועונה, ויסכים בדעתו ללמוד מסכת' אחת מלבד השעורים הקבועים לו ילמוד מסכת' אחת על הסדר כל השנה, ויתפלל בכוונה רצוי' לפני ה' שוכן מעונה, ואל ירבה בתעניתים בל יבוטל מהתמדת התורה, ולא יבוש המעיין המתגבר, כדאמרו ז"ל להורות גבר, חובר חבר, מחוכם האי צורבא מדרבנן דיתיב בתענית' וכו' ורגיל אני לומר אמרו דיתיב בתעניתא הול"ל האי צורבא מדרבנן דצם או מתענה, נ"ל בוודאי כל הממעט באכילה ושתי' או מי שפורש מכל מאכל ומשתה קדוש יאמר לו, אלא אם אינו מבוטל עי"ז מת"ת ואינו יושב ובטל ממלאכת שמים, וזהו שאמרו האי צורבא מדרבנן דיתיב בתעניתא שהוא יושב ושובת מתלמודו, ליכל כלבא לשירותא, ואומר דהע"ה טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך היינו בתנאי זה למען אלמד חוקיך ולא אהי' יושב ובטל מללמוד חוקיך, ועלתה לו שנתו עומד חי לפני ה' גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעו"הז ובעוה"ב, והיא תעמוד להאי צורבא מרבנן במקומו פקודי ה' ישרים ישמחו לבו ירחמהו ה' ויראהו בישועתו ויזכה לחזות בנועמו".

וראה בס' זכרון למשה (ליובל שנת המאה למרן בעל החת"ס) במכתבו של הגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי אות ו: שמעתי בשם מרנא [מרן החת"ס זי"ע] למי שאירע לו מקרה לא טהור בליל צומא רבא ר"ל, אז ילמוד כל ימי ח"ו מדי יום יום גמ' במס' ר"ה, כן הגיד מרנא הכת"ס זלל"ה לתלמיד חביב א' שאירע לו זאת. ומה שלא הזכיר זאת בתשובה בענין (באו"ח סי' קי) הי' לו טעם כמוס, ודרכו בקודש להעלים מאוד דברים כאלו.

ובספר דברי יצחק (להגאון מסאוואלי. אות קכב) כתב: ביה"כ שנת תרי"ב נתן [הרה"ק רבי שלום מבעלזא זצ"ל] תיקון לאנשים שנקרו בליל יוה"כ אז רח"ל שיאמרו בכל יום בשנה זאת חוץ משבתות וימים טובים שני מזמורים שבתהלים ק"ג וק"ד היינו לדוד ברכי נפשי וברכי נפשי ובעזהי"ת עלתה להם שנה טובה.

ומביא שם (אות קכג) ששמע בשם הרה"ק בעל בני יששכר זצ"ל שצוה לאחד שילמוד תיכף אחר יוה"כ מס' כלים בכל יום פרק אחד עד שישלים כל השלושים פרקים שבמסכתא זו. והוא תמורת הארבע קדושות שכתוב בפע"ח לומר בשלושים יום רצופים.

ובאות קכד מביא בשם הרה"ק מבוטשאטש זצ"ל שצוה לאחד שיתן בכל יום משנה זו צ"ל אחד לצדקה פשוטה ועוד צ"ל אחד בכל יום לצדקת א"י.

ובספר הדרת קודש (להגאון רבי יחיאל מיכל היבנר. עמ' כד אות קטו) מביא ששמע מפ"ק הרה"ק רבי מ"מ בעל הצמח צדיק מוויזניצא זצ"ל, ליתן לתוך קופת ארץ ישראל דבר מה בכל יום ויאמר יה"ר כשם שאני מכניס מבחוץ לפנים כן אזכה לתקן מה שהוצאתי מפנים לחוץ.