E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ תולדות - תשס"א
הלכה ומנהג
בדין הטיית התפילין ממקומם
הרב גדלי' אבערלאנדער
מח"ס 'פדיון-הבן כהלכתו' ו'בנתיבות התפילה'

כבר ידוע ומפורסם דכ"ק רבינו זי"ע לא הקפיד כלל באם תפיליו ירדו במקצתן ממקומן למצחו, וכמו כן הי' עוד צדיקים שלא הקפידו בזה כגון האדמו"ר מסקווירא זצ"ל והאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, ועוד. וברצוני לצטט מש"כ הרב יחיאל בוים בגליון צאנז (שט עמ' 129): וכדאי לציין למש"כ בשו"ת דבר יהושע ח"ד סי' י"א וז"ל שם: "ראיתי גדולים וקדושים כהאדמורי"ם מבעלזא שתפילין של ראש שלהם יצאו מעט מחוץ לעיקרי השערות, ושמעתי שהרה"ק מו"ה רבי יחזקאל שרגא משינאווא זצ"ל העיר על זה את הרה"ק מהר"י מבעלזא זצ"ל, וכן נהגו אחריו האדמורי"ם מהרי"ד זצ"ל וכ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זצ"ל, ותמהים שואלים מאי טעמא יש בזה אחרי שמצאתי בט"ז או"ח סימן כ"ז ס"ק י' ואחריו כל האחרונים שצריכים שיהיו מונחים כל התפילין למעלה מעיקרי השערות, אכן לפענ"ד אין דברי הט"ז מוכרחים כ"כ וכו' ובפרט אם רוב התפילין מונחים למעלה מעיקרי השערות רק מיעוטם בולטים לחוץ, דבכה"ג ודאי יש לומר דרובו ככולו וכו', ובאמת ראיתי בספר תורת חיים סי' כ"ז אות י' שכתב: ואדוני אבי ז"ל [ה"ה הגה"ק בעל מחנה חיים] היה מיקל באם רוב התפילין למעלה מעיקרי השערות, ולא ידעתי טעמו עכ"ל וכו', אלא דמכל מקום מי שלא בא בסוד ה' ליראיו הגה"ק הנ"ל שהקפידו דוקא להניח כן, אין לו לזוז מדברי הט"ז והאחרונים הנ"ל". ע"כ משו"ת דבר יהושע.

ואודות מה שכתב שהעיר הרה"ק משינאווא זצ"ל להרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל, ראה העובדה באריכות בספר "פי צדיק" עמוד שה, שהיה זה פעם כשהתפללו יחדיו והבחין שהתפילה של ראש של הרה"ק מבעלזא מונחת למטה ממקום השיער, ופנה ואמר לו: "מחותן יקר, התפילה של ראש שלכם אינה מונחת על מקומה הראוי, ימחול נא כבודו להגביה אותה מעט כדי שתנוח על מקום השיער", ענה הרה"ק מבעלזא: "מחותני יקירי, להוי ידוע לכם שאבי מורי ז"ל הניח התפילין על ראשו ככה".

ובאמת בהך שאילתא אי מהני רובו ככולו כבר דשו רבים מהאחרונים והמחברים, ודעת בעל הדברי חיים בתשובותיו ח"ב או"ח סי' ו', והגה"ק מבוטשאטש באשל אברהם סי' כ"ז, והשבילי דוד באו"ח שם סק"ד, והנחל אשכול (ע"ס האשכול) ח"ב דף צב, דלא מהני רובו ככולו, אך לעומתם כתבו בשו"ת תפארת זיו סי' א', והברכת הבית שער לח פתח יח, והמהרש"ג ח"א סי' ז, דיש ללמד זכות דמהני רובו ככולו ע"ש, וע"ע במחשבות ועצה סי' א, שולחן מלכים סי' י' סעי' א בהלכה למשה ס"ק ס"ה, ובשלום ואמת שם (דף סט, א') ובשו"ת חקל יצחק סי' א, ויעוין גם בשו"ת "דברי יציב" או"ח ח"א סי' כג מה שדן בנידונו בגדרי רובו ככולו, עיי"ש כמה יסודות.

וסו"ס אין גם להתעלם מהא דמשמע בשו"ת בית יעקב סי' קלא, שהבין בדעת הט"ז הנ"ל דלדידי' רק הקציצה צריכה להיות במקום שיער ולא התיתורא עיי"ש, אמנם בפרמ"ג במ"ז שם כתב דגם להט"ז בעינן שהתיתורא תהיה במקום שיער, אך בחינוך מצוה תכב, ובעולת תמיד באו"ח שם, ובפי' רבינו דוד ערמאה על הרמב"ם (והובא דבריו בארצות החיים שם), משמע שרק הקציצה צריכה שתהיה במקום שיער, ותו לא מידי.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות