בשו"ת צ"צ או"ח ח"ב סי' קיג איתא "שאלה: בחנוכה ופורים שצריך להזכיר מעין המאורע בהודאה ואם לא אמר אין מחזירין אותו כדאי' בפ' במ"מ, אם מותר לכתחילה לדלג אותם כדי למהר לסיים התפילה בשביל שיוכל לענות קדושה ומודים".

ובתשובה שם הביא צד לומר דעניית קדושה היא מדאורייתא מקרא דונקדשתי וכו', ולפי"ז שקו"ט שם דאם מצוה האחת היא דרבנן והשני דאורייתא (כמו בנדו"ד) האם יש לדחות לגמרי אותה דרבנן מפני הדאורייתא העתידה לבא, עי"ש בהמשך דאין להביא ראי' מהא דנ"ח וקידוש היום הי מנייהו עדיף, דשא"ה דשואל מה לקנות וכו', עי"ש עוד.

ולכאו' יש לתמוה אמאי לא הביא מהמבואר בהדיא בשו"ע אדה"ז סי' רעא ס"ד לענין קידוש של יו"ט שהיא רק מדרבנן ונדחית מפני קידוש של שבת "שאם אין לו אלא כוס אחד וחל יו"ט בע"ש הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט כיון שעיקר הקידוש בשבת הוא מה"ת" - הרי לן שמצוה דרבנן נדחית מפני דאורייתא, הגם שעדיין לא חלה המצוה דאורייתא, וצ"ע.

ולהעיר עוד במה שנסתפקו האחרונים בחולה שהרופאים אמרו לו שאם יתענה בצום גדליה שוב לא יוכל להתענות ביוה"כ, האם נדחית התענית דצום גדליה דרבנן, מפני יוה"כ דאורייתא העתידה לבא, הובא בלקו"ש חי"ט עמ' 73, עיי"ש.