נושא זה דרכו בו נמושות, אך ברצוני להעיר על מה שהשיג הת' ממ"ב על דברי הרב רייצס להציג הסתכלות שונה ממה שהוא ניתח, ולפי"ז נראה לי שיפלו קושיותיו אחת לאחת.

מסקנתו היתה, שדברי הלכה צריך שיכתבו בסגנון ברור (כדברי כ"ק אדמו"ר). א"כ היה לו לרבינו הזקן לכתוב בסגנון ברור את פתרון הג' ברכות, ומזה שלא הביא ברור שסבירא ליה שאין זה נכון כלל. ע"כ תוכן דבריו בקיצור.

אך לאחר עיון קל נראה להציג את הדברים באופן שונה:

כשאדם רוצה לאכול אורז, מביא אדמו"ר הזקן ל'ירא השמים' ב' אפשרויות להלכה: א. שיאכל בתוך הסעודה. ב. שיברך עליו 'שהכל'. ואדם שהוא לא 'ירא שמים', יכול למצוא לעצמו פתרון, שע"י שיאכל קודם ג' מיני אוכלים דג' מיני ברכות, ייפטר עי"ז האורז. אך כד דייק שפיר, אין זה פתרון להאורז, אלא ל'בתוך הסעודה', שע"י שבירך ג' ברכות, זה נחשב 'בתוך הסעודה'.

היינו, שישנם ב' דרכים להגיע למצב של 'בתוך הסעודה': א. ליטול את ידיו. ב. לברך ג' ברכות, וכל מאכל שאוכל ייחשב בתוך הסעודה. היינו, שהדרך הב' היא דרך שונה להגיע לאותה מטרה שאותה אדמו"ר הזקן כן מביא להלכה. ואדמו"ר הזקן לא טרח לכתוב את כל האפשרויות ל'בתוך הסעודה', אלא רק כותב את הכלל, שצריך 'בתוך הסעודה'.

וכן כאן זו אפשרות שוודאי מועילה, רק שזה לא קשור ישירות לבעיית הברכה על האורז, אלא זהו פתרון לכל מאכל שלא רוצה לאוכלו בסעודה ומסתפק בברכתו, כמבואר באותו סימן הלכה י"ט שם.

ופשוט לכל המעיין.