קרית גת, אה"ק
ב"סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות" - להרה"ג רלוי"צ רסקין שי', מביא בע' שיח השקו"ט בענין "על כן ברך" וגו' שאומרים בקידוש היום דש"ק. ומביא, שבשער הכולל פירש הטעם שחצי זה נדפס באותיות גדולות, כי אכן יש להדגיש דוקא חצי זה של הפסוק, אמנם בקונטרס הסידור השיג על דבריו, וכתב שאין נכון לומר בקול דוקא מלים אלו וכו'. עיי"ש.
והנה מסגנון דבריו נראה כאילו נוטה להכריע כסברת הרא"ח נאה ז"ל, שאכן אין טעם להתחיל בקול מ"על כן" שהוא באמצע הפסוק [וצריך להתחיל איפוא מתחילת הפסוק - "כי ששת ימים" גו'];
אך יש להעיר, שמדברי כ"ק אדמו"ר מוכח להדיא כדברי ה"שער הכולל", שאכן ממלים אלו - "על כן" - מתחיל ענין חדש וכו'. והוא בדבריו ב"לקוטי מנהגים" לר"ה (נדפס בסה"מ תש"י ע' 26), וז"ל: "כשחל בשבת אומרים מזמור לדוד, אתקינו, ושמרו, אם תשיב, דא, זכור, על כן - קודם תקעו - בלחישה". ומזה שנקט לתיבות אלו של "על כן", אף שהם באמצע פסוק, מוכח להדיא שאכן דוקא בהם מתחיל ענין חדש [דאל"כ, לא הו"ל להזכירם, או עכ"פ להזכיר גם תחילת הפסוק: "כי ששת ימים"]. וק"ל.