ב"ספר המנהגים-מנהגי חב"ד" עמוד 81: "קביעת המזוזה מצד ימין ע"פ היכר ציר מלבד הפתח הראשון". ובשולי העמוד: "אפילו בפתח גזוזטרא שרק פתח אחד לה, כבדירת כ"ק מו"ח אדמו"ר - ע"פ הוראתו (רשימת כ"ק אדמו"ר)".

וידוע מה שכתב הט"ז (יו"ד סי' רפט סק"ד) שפתח הפתוח מבית לחצר, אם החצר סתום מכל צדדיו בלי פתח רק מביתו לתוכו לא איכפת לן בהיכר ציר ואזלינן בתר ימין הנכנס מבית לחצר. יעוי"ש בט"ז, ועי' בשו"ת 'חבלים בנעימים' ח"ב סי' סז ע"ד "בתים שיש לפניהם לרשות הרבים מעקה -באלאקאן- צריך לקבוע המזוזה מימין הכניסה מהחדר לבאלקאן, אפילו אם הדלת נפתחה לחדר פנימה, שכיון שאין פתח מהמעקה לרה"ר והוא סתום שאין ממנו יציאה לחוץ, ותמיד כשבאים מהמעקה לחדר אי אפשר בלתי אם יצא מתחילה מהחדר למעקה, לכן פשיטא דמה שנכנס מהחדר למעקה זה מקרי ביאתך..." יעו"ש. ותמך יסודותיו על דברי הט"ז הנ"ל.

וכשהעתקנו (בשנת ה'תש"כ) לדירתנו שבעיר סיאטעל והיה בדירה דלת הפתוחה לגזוזטרא. שהיתה (הגזוזטרא) סגורה מכל הצדדים. חשבתי לקבוע המזוזה בימין הכניסה מהבית לגזוזטרא. אך כאשר ביקר אצלי אבא מארי (הוא הגה"ח רבי משה דב ע"ה ריבקין ראש ישיבת תורה ודעת ובעמח"ס 'תפארת ציון' על הש"ס) סיפר לי כי זוכר הוא שבליובאוויטש, בביתו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. היה כזה ממש. והמזוזה היתה קבועה בימין הכניסה מהבלקאן להבית. וע"פ עצת כבוד אבא מארי כתבתי אז מכתב לכ"ק אדמו"ר והשיב לי (במכתבו מג' סיון ה'תש"כ): "במענה על מכתבו . . מסורת בפי חסידי חב"ד הוראה מרבותינו נשיאינו כמדומה לי עד לרבנו הזקן, שהולכים אחר היכר ציר ואפילו בנידון כאותו שמתאר יציע (באלקאן) שהכניסה אליו רק דרך אחד מחדרי הבית, ואומרים בזה שעל השאלה איך יכנס, ענו שיטפס דרך הגג, והרב לנדא שיחי' דבני ברק, כמדומה שמע בזה הוראה מפורשת מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע..." עכ"ל כ"ק אדמו"ר במכתבו אלי.

וכתבתי אז להגר"י לנדא לברר בדיוק מהי ההוראה ששמע מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, והשיב לי (במכתב מט' תמוז ה'תש"כ): "בתשובה למכתבו בדבר קביעת המזוזה. אין לי מה להוסיף על מה שכתב לו כ"ק שליט"א. כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ זצוקללה"ה זיע"א, הואיל בטובו לספר לי שבעת קביעת המזוזות שבדירתו בליובאוויטש קבע אביו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נבג"מ זצוקללה"ה זיע"א את המזוזות בכל הפתחים (חוץ מהפתח הראשון החייב במזוזה) בצורה כזאת שבשום חדר לא היה כניסה, כאשר ההיכר ציר היה באופן כזה, ושאל כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ את אביו נ"ע, א"כ מאין יכנסו וענה לו אביו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש: וואס ארט דא מיר. זאל ער קריכען דורכן פענסטער (מה אכפת לי שיטפס דרך החלון) וידוע לכל באי בית כ"ק אדמו"ר נבג"מ בליובאוויטש. שהמזוזה בדלת שבין הפרוזדור לחדר הראשון שבו היו מתאספים לחכות להכנס לחידות היתה המזוזה כאילו משמאל הכניסה. וסיפר לי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ, כי אביו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נבג"מ שאל אותו אם הרבנים תמהים על זה, וביאר לי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ, שזה היה מפני שהדלת הראשונה החייבת במזוזה היתה בכניסה לפרוזדור וככה נהג כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נבג"מ להתחשב רק על ההיכר ציר בכל מקום..." עכ"ל הגר"י לנדא.

ועי' בחזון איש (מנחות סי' לט סק"ג ד. ומובא בחזו"א על הרמב"ם פ"ו מהל' מזוזה ה"ז) שכפה"נ פסק ג"כ דלא כהט"ז הנ"ל: "ולפי"ז בית הפתוח לגינה ולחצר אף שאין לגינה ולחדר פתח לחוץ חייב במזוזה" יעו"ש. וע"ע בזה בס' 'לב איברא' להגרי"א ע"ה הענקין. עמודים 35-36 שנושא ונותן בצדדי הלכה זו. וע"ע מ"ש בזה הגרמ"י ברייש, בשו"ת 'חלקת יעקב' (ח"ב סי' נח) ובשו"ת 'מנחת יצחק' להגר"י וויס (ח"ב סי' קכב אות ג')

ועי' במס' מזוזה פ"ב: "אכסדרא שהיא לפנים מן הבתים, ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרא לבתים. ר' יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה". הרי שבזה נחלקו תנאים. ושיטת הט"ז הנ"ל עולה כפי דעת ר' יוסי. ושיטת רבותינו נשיאי חב"ד (אשר כפי שנת"ל כן נראה שפסק ג"כ החזו"א בזה) עולה כפי דעת ת"ק.