בשו"ע אדמה"ז סי' מב סעיף ג': "אם נפסקה הרצועה ש"י סמוך לקשר והופך ראש השני למעלה ועושה בה הקשר וראש הראשון יהיה למטה לא יקשור שם למטה חתיכת הרצועה שהיה הקשר בה שנפסקה שם מפני שמורידה מקדושתה כיון שהיה בה הקשר והיו"ד ועתה יעשה בה כריכות האצבעות אלא צריכה גניזה ואם אין הרצועה ארוכה כ"כ אזי לא יעשה כ"כ כריכות סביב היד".

הרי מבואר מדברי אדמה"ז שרק לגבי החתיכה הקטנה שהקשר היה בה אין לכרוך למטה בידו אבל גבי הרצועה עצמה אין חילוק בין מעלה ומטה "והופך ראש השני למטה".

והנה מקור דברי אדמה"ז הוא המ"א שם והביא המ"א כמה ראיות לדין מעלין בקודש בהרצועת התפילין, וכתב וגדולה מזו כתבו התוס' בשבת דף צח כשמניחין הקרשים על העגלות גנאי הוא להשים צד העב של קרש סמוך לקרקע אצל צד הקצר שהיה למעלה ודמי להא דאמר מעלין בקודש וכו'.

והנה הרבה פסקו מזה שכשנחתך מקום הקשר ועושים קשר חדש חייבים לעשות את הקשר החדש במקום שיהיה קרוב לקשר הקודם (פ"מ, משנה ברורה).

אך האדה"ז לא פסק כן כנ"ל דס"ל שכשנחתך מקום הקשר אין חילוק בין מעלה ומטה.

[ועיין בערוך השולחן שכ' וז"ל "ולא דמי לקרשים שבמשכן שהביא המג"א סק"א דהתם צד אחד אצל הקרקע ואינו כבוד נגד צד העליון משא"כ בזה". עכ"ל.

ועיין באלי' רבה שכתב בשם זקנו וז"ל "דמותר להפוך הרצועה של תפילין וליתן הקצה שלמטה למעלה בבתים, והביא ראי' מפרש"י פ' ויצא זאת אומרת עלי יניח הצדיק את ראשו עשאן הקב"ה אבן אחת, והא עדיין הקנאה לאיזה צד ינתן האבן אלא שאין קפידה בזה". עכ"ל.

ועיין בשע"ת שדחה ראי' זו כי אין ראי' מדברי אגדה.

והנה לכאורה מהנ"ל משמע ששיטת האדמוה"ז היא שלא אומרים מעלין בקודש ואין מורידין אלא בב' גופים נפרדים משא"כ בגוף אחד כמו ברצועת התפילין].

והנה, בהלכות ציצית סי' ח' ס"ט כתב האדמה"ז: "נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם ולא יורדין למטה שמעלין בקודש ואין מורידין. והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".

ולכאורה הרי הטלית עשויה מגוף אחד כמו רצועת התפילין, אז למה כתב האדמה"ז שבזה כן אומרים מעלין בקודש וכו'. הרי לכאורה אדרבה דאם בטלית - תשמישי מצוה כותב שיש להקפיד ע"ז כ"ש בתפילין - תשמישי קדושה.

ועיין בתהלה דוד סי' ח' שהקשה כגון זה על המ"א, ותי' שמדובר בטלית העשויה מכמה חתיכות ולא הוה כחתיכה אחת וכו'. אך בדברי אדמוה"ז לכאורה אין לתרץ כן כי הרי כתב 'טלית' סתם.

ולכאורה היה אפ"ל שטלית ורצועה של תפילין אינם דומים כי ברצועה הרי כולה חתיכה אחת ממש, משא"כ בטלית הב' ציציות שמלפניו אינם חתיכה אחת עם הב' שמלאחריו (וכן מימין לשמאל) אף שבגד הטלית הוא חתיכה אחת.

ודייקא נמי בלשון האדמה"ז "שאותן ציצית שלפניו" (ולא שצד זה של הטלית יהי' לעולם מלפניו). ולכאורה כן יש לדייק ג"כ במ"א כי בהלכות ציצית דימה קדושת הציצית שמלפניו לקרשים הנפרדים שבמשכן שבהם אומרים מעלין בקודש ואין מורידין. (דקרש שהיה בתחילה בצפון לעולם סידרוהו בצפון), משא"כ בהלכות תפילין הביא ראי' מקרש אחד, שצד העליון לא היה קדושתו כצד התחתון.

אמנם אין זה מסתבר דבמ"א סי' י' ס"ק ב' גבי ההלכה שאסור לעשות חמשה ציצית בבגד משום בל תוסיף, ציין מראה מקום לרא"ם בפרשת ואתחנן, שלא אומרים בה' ציציות האי לחודיה והאי לחודיה. ועיין בתהלה לדוד שכתב "וע"כ הא דלא אמרינן בכה"ג האי לחודא קאי לכאורה כיון דקשר עליון דאורייתא נעשו כל הציצית עם הבגד ד"א" עכ"ל.

נמצא שהבגד והציצית דבר אחד הם, וא"כ ע"כ אין לחלק בין הב' ציציות שמלפניו ובין אלו שמלאחריו, וצ"ע.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.