בלקוטי שיחות חלק י"ז ע' 434 כותב רבינו:"שואל למנהג אנ"ש בהנוגע לזמן בדיקת חמץ, כשמתפללים ערבית ביחידות, ראיתי מנהג כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שהי' בודק בין מנחה למעריב ומתפלל ערבית לאחרי הבדיקה". עכ"ל. והו"ד בשערי הלכה ומנהג ח"ב ע' פ"ב.

וכתב לי אאמו"ר שיחי' דלכאו' צ"ע בזה, כי בשו"ע הובא דין זה רק לגבי הרגיל להתפלל ביחידות; דבשוע"ר סי' תלא - בהמשך למש"כ לפני זה שיבדוק מיד בצאת הכוכבים - כותב בסעיף ז': "במה דברים אמורים במי שרגיל להתפלל ק"ש ותפלה של ערבית כל השנה בתוך ביתו, אבל מי שרגיל להתפלל כל השנה עם הציבור מבעוד יום ועכשיו לא התפלל עמהם יקרא קריאת שמע ויתפלל מיד בצאת הכוכבים ואח"כ יבדוק, דכיון שאינו רגיל כל השנה להתפלל ערבית בביתו, יש לחוש שמא ע"י טרדתו והשתדלותו בבדיקת החמץ ישכח על ק"ש ותפלה".

הרי מפורש, שרק מי שדרכו להתפלל כל השנה ביחידות בודק לפני תפילת ערבית, אבל מי שאין דרכו כל השנה להתפלל ערבית ביחידות, אינו בודק קודם התפלה אלא מתפלל ערבית ואח"כ בודק.

והנה אודות הנהגת אדמו"ר מוהריי"צ אין קושיא, דאולי בזמנים שמדובר בהם הי' דרכו כן כל השנה להתפלל ערבית ביחידות [מחמת בריאות וכיו"ב], אבל הדרוש עיון הוא מענה רבינו לסגנון השאלה "כשמתפללים ערבית ביחידות" שהוא לשון הכולל אף למי שמקרה נהג כן, ולא רק במי שכן דרכו כל השנה. וצ"ב.

[ובשבח המועדים ראיתי שמביא ההלכה שיבדוק לפני מעריב לגבי הרגיל להתפלל ביחידות, ומציין לשוע"ר הנ"ל ומכ' זה בלקו"ש. הרי למד שהוא דוקא באופן שרגיל. אבל לשון המכתב הוא סתום "כשמתפללים"].

ואוי"ל בדוחק עכ"פ: מקור דברי אדה"ז הוא בב"ח סי' תלא שכתב "פסק, ומי שלא התפלל תפילת ערבית עם הצבור בליל י"ג מצאתי בהגה"ה דיבדוק תחילה, וכ"כ במחזורים, מיהו נראה לי דיתפלל תחלה ואח"כ יבדוק. דבתפלה שהיא קבועה וסדורה ליכא למיחש שמא יטרד וכו', מיהו דוקא במי שרגיל להתפלל עם הצבור אלא שעתה אירע שלא התפלל עמהם, אבל מי שרגיל להתפלל בביתו כל לילה יבדוק תחלה ולא חיישינן ברגיל שמא ישכח מלהתפלל". והעתיקו ה'מגן אברהם' סק"ה.

אבל אדה"ז כותב: "אבל מי שרגיל להתפלל כל השנה עם הצבור מבעוד יום ועכשיו לא התפלל עמהם יקרא ק"ש ויתפלל מיד בצאת הכוכבים ואח"כ יבדוק". ובס"ח כותב "אבל אם יש עשרה שמתפללים ערבית בזמנו דהיינו צאת הכוכבים, ע"ש.

ואוי"ל, דבהוספת המילים "מבעוד יום" לומדים דאה"נ: אדם שרגיל להתפלל ערבית בציבור מבעוד יום כפי שנהגו להתפלל מיד אחר מנחה (ראה סי' רסז קו"א ס"ק א' "ההמון שמתפללים מבעוד יום כל השבוע") וקרה שמתפלל ביחידות בביתו, עליו אמרו שיתפלל מעריב לפני הבדיקה דשמא ישכח על ק"ש ותפילה, דהרי רגיל הוא להתפלל מבעוד יום, וכעת בסיום הבדיקה כבר ערב למשך זמן, ולא יזכור להתפלל מעריב כי אינו רגיל בכך.

אבל באדם שמתפלל ערבית בציבור בערב, דהיינו מתפלל מנחה ואח"כ חוזר לתפילת ערבית בערב (ראה שו"ת אדה"ז סוף סי' ז' "ובדורות שלפנינו נהגו אבות אבותנו כדעת המקילים, ובדורות הללו רבו כמו רבו הנוהגים להחמיר כמו חדש ותפילת ערבית בזמנה") אף שמתפלל ביחידות, נפסוק שיבדוק תחלה, כיון דסוכ"ס רגיל הוא להתפלל בערב, לא חששו כ"כ שישכח לקרוא ק"ש ותפלה – ויבדוק חמץ קודם מעריב כיון שהיא מצוה עוברת ועובר על תקנת חכמים, וכפי שביאר אדה"ז בס"ו שם.

אף שהוא דוחק, כי בטעם הדבר שיבדוק לאחרי מעריב כתב אדה"ז ד"יש לחוש שמא ע"י טרדתו בהשתדלותו בבדיקת חמץ ישכח על ק"ש ותפילה", ואם טעמא משום טרדא מאי שנא אם רגיל להתפלל ערבית מבעוד יום או בערב. אבל י"ל דעיקר החשש הוא מה שכתב לפנ"ז "דכיון שאינו רגיל כל השנה להתפלל ערבית בביתו יש לחוש וכו", והיינו דרק שמא יטרד בבדיקת חמץ לא חיישינן ואדרבה "צריך להקדים הבדיקה לפני ק"ש ותפילה", כדמבואר בסעי' ו, רק "כיון שאינו רגיל כל השנה להתפלל ערבית בביתו", דהיינו בפרט בשעת הערב - דהרי כנ"ל הוא נוהג כל יום להתפלל מבעוד יום - לכן יש לחוש, אבל אה"נ הרגיל להתפלל מעריב בציבור בערב ובליל בדיקת חמץ יתפלל ביחידות יבדק חמץ תחילה כי לא חששו שישכח מעריב, וכנ"ל.

ואף שהוא דוחק, אבל אולי יש בזה לישב מכתב רבינו דלעיל, ועדיין צ"ע.