E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ כי תצא - תשס"ד
הלכה ומנהג
מי שנמצא רחוק ממנין
הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג
רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן

שו"ע או"ח סי' צ סעיף טז ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללין בעשרה צריך לילך שם ולאחריו צריך לחזר עד מיל כדי להתפלל בעשרה", ובסי"ז "יש מי שאומר שמכ"ש שלא ישכים אדם לילך מעיר שמתפללים בה בי' אם יכול לבא למחוז חפצו בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפילה".

ובשו"ע או"ח סי' קסג סעיף א' "אם אין מים מצוים לפניו ברחוק יותר מד' מילין ולאחריו מיל יטול ידיו במפה ואוכל פת או דבר שטיבולו במשקה". ועיין במ"א ס"ק א' "ירושלמי שומרי גנות ופרדסים כלאחריו דמי", ומשמע דאדם חשוב היושב בביתו צריך לילך ד' מיל, וצ"ע. ועיין במחצית השקל שמפרש דברי המ"א דמשום הכי סובר המ"א שמשמע שאדם היושב בביתו צריך לילך ד' מיל, דשומרים סגי להו במיל, והיינו ע"כ מטעם דאי אפשר להם להתרחק ד' מיל מהגן ופרדס, משא"כ ביושב בביתו צריך ד' מיל בכל ענין ולא מיעט בירושלמי רק שומרים.

והנה המ"א נשאר בצ"ע בזה כיון שהירושלמי אינו מדבר בפירוש במי שיושב בביתו, אבל עיין במ"ב ס"ק ג' שכותב שהח"א והפמ"ג והדה"ח הסכימו שכל היושב בביתו אין מחמירין לטרוח אחרי מים אלא פחות ממיל.

אבל אדה"ז בסעיף א' שם כתב "אבל היושב בביתו צריך לילך ד' מיל אם יודע שימצא". וכל זה בנט"י, אמנם בהלכות תפילה סי' צ כותב רבינו בסעיף יז "(והוא הדין הדר בישוב תוך מיל למקום שמתפללים בעשרה חייב לילך בכל יום בבקר וערב להתפלל בעשרה)". וצריך להבין מדוע מיקל רבינו בהלכות תפילה בציבור ולא בהלכות נט"י.

והנראה לומר שיש חילוק עיקרי בין נט"י שחייבו חכמים באופן החלטי לכל איש ליטול ידיו ורק עשו יוצא מן הכלל במי שהוא רחוק יותר מד' מיל, ובין תפילה בציבור - מכיון שהחיוב של תפילה בציבור אינו החלטי כל כך, ועיין רמ"א סעיף י"ז "וי"א דאפילו בלא י' עדיף להתפלל בבית המדרש במי שתורתו אומנתו". וכמו כן עיין לשון רבינו סי' נב סעיף א שהוא כותב שתפילה בציבור היא רצויה, ז.א. שחז"ל קבעו הענין של תפלה בציבור כדי לעשות תפילתו יותר רצויה ולא הוה תפילה בציבור ענין בפני עצמו כי אם נספח לעיקר התפילה וע"כ לא החמירו חז"ל כל כך. וע"כ בסי' צ' כשהמדובר הוא תפילה בציבור כתוב שאין מטריחין אותו אם לא יכול לבוא למחוז חפצו בעוד היום גדול - ולא מצינו קולא זו בהלכות נט"י.

וע"כ כיון שמשמעות הירושלמי הוא שביושב בביתו צריך לילך ד' מיל ע"כ סובר רבינו שמחמירין בנט"י כיון הוא חיוב החלטי, אבל מכיון שהמ"א כותב (בנוגע להיושב בביתו) "וצ"ע", ע"כ הקל רבינו בתפילה בציבור שאינו מחויב להטריח את עצמו יותר ממיל, כיון שבלאו הכי מצינו שמקילין בתפילה בציבור וכנ"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות