תושב השכונה
המחבר כותב בשו"ע או"ח סי' תרמח סעי' ב וז"ל: "אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא פסול ושאינו מפולש אם היה כאיסר פסול ואם חסר כל שהוא פסול ויש אומרים דגם בנקב מפולש בענין חסרון משהו ושאינו מפולש בחסרון כאיסר" עכ"ל.
והנה מסתימת לשון המחבר נראה לכאורה שמ"ש בסוף הסעיף, "ושאינו מפולש בחסרון כאיסר", פי' שלדעת הי"א אם ניקב נקב שאינו מפולש צריך להיות חסרון (בגוף האתרוג) כשיעור איסור, ואז ה"ה פסול, אבל אם החסרון הוא פחות מכאיסר ה"ה כשר.
וכן תפס כנראה גם בעל המשנ"ב שם בס"ק ט וז"ל: "וי"א וכו' ס"ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא ביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפילו בחסרון כל שהוא ובאינו מפולש דוקא כשחסר בכאיסר וכו'" עכ"ל.
אבל כשנדקדק בלשונו הזהב של אדמוה"ז בשו"ע שלו שם סעיף ח נראה שסובר אחרת. וז"ל שם: "ויש חולקין עכ"ז ואומרים דנקב שאין בו חסרון מגוף האתרוג אינו פוסל כלל ואפילו הוא רחב הרבה יותר מכאיסר ואפילו הוא מפולש ולא חלקו חכמים בין מפולש לשאינו מפולש ובין כאיסר לפחות מכאיסר אלא בנקב שיש בו חסרון מגוף האתרוג שאם יש ברחבו כאיסר פוסל אע"פ שאינו מפולש ואם אין ברחבו כאיסר אינו פוסל אא"כ הוא מפולש וכו'", עכ"ל בהנוגע לעניננו.
הרי נראה להדיא מדברי אדמה"ז שכל ההפרש בין רחב כאיסר ובין פחות מכאיסר הוא רק בנוגע התנאי של מפולש, אבל לגבי כמות החסרון אין הבדל ביניהם, ששיעור כאיסור הוא רק שיעור רוחב הנקב ולא שיעור החסרון. ואפי' בחסרון כ"ש פסול באם הנקב רחב כאיסר (אע"פ שאינו מפולש), ולא צריכים חסרון (מגוף האתרוג) כאיסר לפסול האתרוג באם יש נקב רחב כאיסר, אלא אפי' בכ"ש נמי פסול.
וכן נראה נמי מדברי הטור (המקור לדברי המחבר) שכתב שם וז"ל: "ור"ח פי' דאפי' נקב שיש בו חסרון אינו פוסל אלא בכאיסר או מפולש". הרי כמעט מפורש בדברי הטור דאין שום נפק"מ בכמות החסרון1, וכל הנפק"מ הוא דמפולש אפי' נקב כ"ש משא"כ בשאינו מפולש צריכים שהנקב יהי' רוחב כאיסר (אבל החסרון פוסל גם במשהו).
ואולי אפשר להעמיס זה גם בלשון המחבר הנ"ל. שמ"ש "ויש אומרים דגם בנקב מפולש בעינן חסרון משהו ושאינו מפולש בחסרון כאיסר", כוונתו דבנקב שאינו מפולש בחסרון, ז.א. שאם יש חסרון בנקב שאינו מפולש, אזי נפסל אם רוחב הנקב הוא כאיסר (אבל לא מדבר אודות שיעור החסרון שזהו כמ"ש לעיל במשהו). ואע"ג שזה דוחק קצת. מ"מ נראה יותר לדחוק כנ"ל כדי להתאים דברי המחבר לטור ולשו"ע אדה"ז.
והנה לבר מן דין קשה קצת להבין פי' של המשנ"ב בזה שצריכים חסרון מגוף האתרוג כשיעור איסר. בשלמא כשמדברים אודות רוחב הנקב, מובן שהנקב צריך להיות בשטח באותו כמות של רוחב איסר. אבל לפי דברי המשנ"ב שצריך להיות חסרון מגוף האתרוג כשיעור איסר, אינו מובן כלל. הרי מדברים על כמות של גוף האתרוג שחסר, ולא רק על שטח. א"כ מהו הכמות (הנפח - volume) שצריך להחסיר מגוף האתרוג. האם משערינן בהנפח של מטבע האיסר. האם מצינו דבר כזה בש"ס, שיש לאיסר נפח מסויים? ומה יהי' באם הנקב יהי' קצר ודק פחות הרבה מכאיסר, ורק שנכנס כ"כ בעומק וחסר כ"כ מהאתרוג שיהי' הכמות החסרה יותר מהנפח של איסר, האם אז יהי' ג"כ פסול?! ולכן נראה כמ"ש.
1) שהרי מדמה איסר למפולש, מה מפולש המדובר הוא באיכות הנקב ולא בהחסרון כן הוא גם בכאיסר שהמדובר הוא רק אודות הנקב ולא החסרון.
Download PDF