בגליון חי (תשעו) העיר הרב נחמן מרדכי סג"ל שי' מהו מקורו של אדה"ז בסי' תצד ס"ג "ועיקר העסק [בליל שבועות ג.א.] יהי' בתורה שבע"פ". ובאמת שכך מבואר בזוהר (ח"ג צח, א): "ואליפנא דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבעל פה". וכתב בהגהות 'אספקלריא המאירה' (לר צבי סג"ל הורביץ אבד"ק זאמוט, פיורדא תקל"ו): "מכאן דבליל שבועות צריך לעסוק כל הלילה בתורה שבעל פה ולא שבכתב כלל, וביום בתורה שבכתב". והחיד"א בהגהות 'ניצוצי אורות' אות א חולק עליו וכותב: "לא זכר מ"ש בזוהר ח"א דף ח' למקרי תנ"ך ובדרשות דקראי ורזין והכא ל"ד [=לאו דוקא], וכן יסד האר"י זצ"ל". והיינו דהחיד"א סובר דצ"ל גם תורה שכתב אבל העיקר הוא תורה שבע"פ. ולהעיר שבשו"ת 'שיח יצחק' או"ח סי' קטז כתב שראה בספרים שבליל יו"ט אין ללמוד מקרא. ומביא ע"ז טעם דבשבת אין דין ומשו"כ אין חיוב להסמיך גאולה לתפילה (ראה רמ"א או"ח סי' קיא ס"א), משא"כ ביו"ט יש דין, ראה רמ"א שם. ומעניין שבסוף שו"ת 'כנף רננה' חלק 'מין כנף' סי' מד מביא לשון השאלה ששלח הג"ר יצחק ווערבוי (בעל התשובות 'שיח יצחק', אז קטן שבקטני הבחורים דק"ק פרעשבורג) ומביא שם בשם ס' 'לב דוד' פל"ד דביו"ט איכא דין ולכן אין ללמוד מקרא בליל שבועות רק משניות.