בנוגע לאמירת "רבש"ע הריני מוחל..." שבקשעה"מ, הובא ב'שער הכולל' וז"ל: "ובסידור ר' שבתי ראשקובער כתוב: "בליל שבת א"א וידוי ולא למנצח בבוא ולא הרבש"ע". אבל בסידור האריז"ל, לא נמצא שבשבת לא יאמרו הרבש"ע. ואדמו"ר בסדור לא כתב שבשבת לא יאמר הרבש"ע, ואפילו קודם ובכן יהי רצון כו' שלא אחטא, לא כתב שבליל שבת א"א זה, ואח"כ בהשכיבנו קודם והגן כו' כתב "בליל שבת א"א זה". הרי שדעת אדמו"ר שגם בשבת ויו"ט לא ידלג בהרבש"ע הזכרת חטא".

וממשיך שם: "אמנם הצצתי וראיתי, שבכל הסדור הזה כל מקום שיש חשש הזכרת חטא ועון ושאילת צרכיו לא התיר לומר בשבת - רק מה שמקור מנהגו לאמרו בכל יום הוא מן הקדמונים מחכמי הש"ס. כמו יה"ר שתצילני שאומרים בברכות השחר מקור מנהגו מן רבינו הקדוש (ברכות ט"ו ע"ב), אלקי נצור כו' מקור מנהגו מן מר ברי' דרבינא (שם י"ז ע"א), ומה שמדלגין בשבת בהשכיבנו, אינו ענין לשאילת צרכיו והזכרת חטא רק שהנשמה יתירה אינה צריכה שמירה".

ומביא ומבאר שם עוד דוגמאות להנ"ל, ומסיים: "ונחזור לעניננו, שהרבש"ע שאומרים בכל יום קודם ק"ש שעל המטה הוא מתוקן מחכמי הש"ס ז"ל. ועיין בזוהר מקץ דף ר"א ע"ב באחד שניצל ממיתות משונות ושאל ר' אבא במה זכה לזה, והשיב כל יומאי לא אשלים לי בר נש בישא בעלמא דלא פייסנא בהדי' ומחילנא לי', ותו אי לא יכילנא לאתפייסא בהדי' לא סליקנא לערסי עד דמחילנא לי' כו', הרי שזה נתקן מחכמי הש"ס לכל יום, לכן מותר לאמרו בשבת".

והנה כ"ה כנ"ל בסידורים הישנים נוסח אדמו"ר הזקן ע"פ האריז"ל, אמנם בלוח "היום יום..." כח אדר א מובאת הוראת נשיאנו, וז"ל: "בקריאת שמע שעל המטה: רבוש"ע הריני מוחל וכן למנצח גו' בבוא - א"א בשויו"ט, אבל צ"ל בשאר ימים שא"א בהם תחנון...". ועפ"ז תוקן בסידור תו"א ותהלת ה' שא"א הרבוש"ע בשויו"ט. [וראה אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק יב עמ' שכב, בנוגע לוידוי בליל שבת ויו"ט, ובהמשך שם בשולי הגליון "הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה הועתקה בלוח היום יום כ"ח אדר א' ה'תש"ג...". כנ"ל].

ויש לעיין ולחפש מהו טעם הדברים שלא לאומרו בשויו"ט, הגם שע"פ נוסח כ"ק אדה"ז וביאור ה'שער הכולל' הנ"ל, צריכים לאומרו. משא"כ שאר הענינים שמביא בשער הכולל שם למשל יה"ר שתצילני כו' שאומרים אפי' בשויו"ט.

ולהעיר, שבהלוח "היום יום..." שי"ל לאחרונה עם ציוני המראי מקומות שרשם כ"ק אדמו"ר לעצמו על הגליון, לא מופיע מראה מקום ליום זה!