בגליון הקודם (עמ' 66) כותב הרב י.ש.ג. וז"ל: "במכתב הרבי לר' יצחק הוטנר (ז"ל), לאחר שניצל משבי ביד המחבלים שחטפו את המטוס שטס בו והחזיקו את הנוסעים בעיר זרקא שבירדן בחודש אלול תש"ל, כתב הרבי: "לתשובתו הרמתה . . ויהי רצון שיקויים בזה "הודו לה' גו'", ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון על-גבי הים - הרי כל ד' הענינים [יורדי הים (מטעם הטיסה ע"ג הים) הולכי מדבריות (זרקא היא מדבר). חולה (כנראה גם מזה סבל). וחבוש בביהא"ס (שבי)]. וצריך ביאור מה כוונת הרבי בביטוי "ולדידן", הרי למנהג האשכנזים כפסק האחרונים ואדמו"ר הזקן, מברכים גם על כל נס ולא רק על אותן ארבעה.

ובנושא טיסה - דעת הרבי (לקו"ש חי"ב עמ' 152) שצריך לברך עליה, גם מי שלא טס מעבר לים והמדבר, בהתאם לדעה זו. והוסיף, "דאפילו לדעה הראשונה [שמברכים רק על אותן ארבעה ותו לא] אווירון הנוסע מעבר לים הרי הוא גם-כן בסוג 'יורדי הים', דמאי נפקא מינה...".

הרי זה הוא לא רק "לדידן". ואולי הכוונה בהתאם לאמור בקטע זה, שלפי דעת הרבי - גם הספרדים צריכים (לפסוק שצריך) לברך, כאמור". עכ"ל.

וברצוני להעיר שלכאורה כוונת רבינו בהלשון "ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון על-גבי הים..." מובן בפשטות - שזהו הקדמה למ"ש אח"כ שבנדון זה היו בו כל הד' ענינים. כי בהמכתב בלקו"ש הנ"ל כותב הרבי וז"ל: "ואף שישנה שמועה שגדול א' דייק הלשון יורדי הים, משא"כ בנסיעה מעל לים, אין אנו אחראים לשמועות..." עכ"ל. הרי שישנה סברא שנסיעה באוירון אינה בכלל יורדי הים, (ושמעתי שישנם הנוהגים כן בפועל). ולפי סברא זו לא היה אצל הר"י הוטנר כל הד' ענינים. ולכן כותב לו שלדידן - שלא כהשמועה מאותו גדול - שמברכין על נסיעה באוירון על-גבי הים, יש כאן כל הד' ענינים.

כלומר: אין הכוונה ב"ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון ע"ג הים..." כסיבה למה היה צריך הוא לברך בנדון דיליה, [כי בלא"ה חייב לברך, שהרי: א) לכל הדעות מספיק א' מהד' דברים כדי לברך, ואי"צ כל הד', כמובן. ב) לפי פסק האחרונים הנ"ל, מברכים על כל נס], כ"א הכוונה לבאר איך היו בנדון דידיה כל הד' דברים - וזה מתאים רק לדידן, ולא לפי שיטת השמועה מאותו גדול.

[ואין להקשות דלפי פסק האחרונים הנ"ל הרי המעלה שהיו אצלו הד' דברים הרי בלא"ה מברכים על כל נס - כי פשוט שלכו"ע ישנו חשיבות מיוחדת בהד' אלו. וכמו שאין להקשות, מהי המעלה שישנם כל הד' דברים, הרי גם על א' מאלו מברכים (לכו"ע), כי פשוט שישנה מעלה אם ישנם יותר סיבות לברך, כמובן].

ב. בנוגע למה שכותב הרב הנ"ל "ובנושא טיסה - דעת הרבי (בלקו"ש הנ"ל) שצריך לברך עלי' גם מי שלא טס ע"ג הים והמדבר" - הנה אי"ז פשוט כלל, וראה מה שכתבתי בזה בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חכ"ד עמ' תרא: מיוסד עמ"ש בסדר ברכת הנהנין לאדמוה"ז (פי"ג ס"ז) כותב כ"ק אדמו"ר שליט"א בלקו"ש חי"ב עמ' 152 וז"ל: האם צריך לברך ברכת הגומל - הנוסע באוירון. ולדעתי תלוי זה בשתי השיטות, האם הד' שמנו חכמים שחייבים להודות, בדוקא הוא או גם מעין ד' אלו. ופסק רבינו הזקן בסדר ברה"נ שלו פי"ג ס"ז, דנהגו כדיעה אחרונה, וה"ה בנדו"ד, (ואח"כ מוסיף:) ולהערה בעלמא להוסיף דאפילו לדיעה הראשונה, אוירון הנוסע מעבר לים ה"ה ג"כ בסוג יורדי הים דמאי נפק"מ וכו' אף שכמובן יש לחלק קצת בין סכנת הים בנוגע לאני' הנמצאת בין הגלים, משא"כ באוירון הנמצא באויר, וכנ"ל כ"ז לפילפולא, שהרי נהגו לברך גם מעין ד' החייבים שבכתוב, עכ"ל.

ובמכ' לאחר מכ' הנ"ל הוסיף "זה עתה ראיתי בס' טהרת יו"ט ח"ח (עצ"ז ואילך) ובשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי"ד כמה דיעות בזה".

ולכן נפשי בשאלתי איך לנהוג עכשיו, ובפרט אנ"ש ההולכים אחר פס"ד רבותינו נשיאנו. אם לא נאמר שהאוירונים דעכשיו שונים הם מהאוירונים דזמן כתיבת מכתב הנ"ל דכ"ק אדמו"ר שליט"א. אבל עכ"פ הענין צריך בירור, ובפרט שזה נוגע להלכה למעשה, ומעשים בכל יום ממש שנוסעים באוירונים. ובודאי הרבנים, לומדי קובץ זה, יעיינו בדבר, ויפסקו פס"ד ברור בזה, מיוסד עמ"ש בלקו"ש הנ"ל, כדי שאנ"ש יוכלו להתנהג בזה כפי פס"ד ורצון כ"ק אדמו"ר שליט"א. ע"כ מ"ש בקובץ הנ"ל.

אמנם האמת הוא שכשכתבתי את המכתב, לא כתבתי התיבות: "ובמכתב לאחר מכ' הנ"ל הוסיף "זה עתה ראיתי בס' טהרת יו"ט ח"ח (עצ"ז ואילך) ובשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי"ז כמה דיעות בזה". וכשחקרתי נודע לי שכשהרבי הגי' הקובץ הוסיף על מכתבי, שהוא כתב במכתב אחר מכתב הנ"ל "זה עתה . . בזה". ז.א. שהרבי עצמו כותב שאין זה פשוט שצריך לברך עלי' גם מי שלא טס ע"ג הים והמדבר, כ"א כמה דיעות בזה.

ובנוגע למעשה, סיפר לי הרה"ח וכו' מוהר"ר שמואל דוד ע"ה רייטשיק, שהוא עצמו שאל פעם את הרבי ביחידות שאלה זו, האם צריך לברך ברכת הגומל מי שטס שלא ע"ג הים, והרבי ענה לו שהאוירונים עכשו שונים הם מהאוירונים דמלפנים, ואי"צ לברך.