ושליח כ"ק אדמו"ר זי"ע

בודאפעסט, הונגריה

האם מחליפים הערבות גם כשלא נתכמשו

בנוגע למצות לולב בחג הסוכות כתב הרמ"א (או"ח סוף סי' תרנ"ד): "ונוהגין ליקח כל יום חול המועד ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הדור מצוה", והטעם הוא על דרך שכתב שם המחבר בנוגע להחלפת המים שבו שמים את הלולב: "כדי שישאר לח והדור", הרי יש כאן בנוגע לערבות טעם מיוחד שבשבילו כדאי להחליפם בכל יום.

והנה פסק אדה"ז בשלחנו (סי' תרמז ס"ו, ע"פ השו"ע שם ס"ב) בנוגע לערבה: "יבשו רוב עליה פסולה שאין זה הדור, וכמה שיעור היבשות משהלבינו פניהם, אבל אם לא הגיעו העלין לשיעור היבשות אע"פ שכבר כמשה הרי זה כשרה", וכמושה "היינו לא לחה ולא יבשה" ('נטעי גבריאל' על ארבעה מינים פ"כ ס"ג). וב'מגן אברהם' שם (סק"ג) כתב בנוגע לכמושה דכשרה ד"משמע דלכתחלה לא יקח אותה", וה'אליה רבא' (סק"ו) חולק ומכשיר לכתחלה. והנה המנהג ליקח כל יום ערבה חדשה ודאי לא מיירי דיבשה הערבה דהרי אז חובה להחליף הערבה, ומסתבר דגם אינו מדבר בכמושה, דא"כ הוי ליה להרמ"א לציין מנהג זה לא בסימן תרנ"ד אלא בסימן תרמ"ז, דלמרות שכמושה כשרה בכל זאת המנהג להחליפם, וע"כ צ"ל דהמנהג הוא להחליף כל יום גם ערבות שהם עדיין לחים, כי הדור יותר לקחת ערבות טריות יותר.

אודות המנהג הנ"ל המובא ברמ"א כותב ה'אליה זוטא' (סי' תרנא סק"ו), מובא ב'באר היטב' (סי' תרנ"ד סק"א): "אני תמה על מנהג עלמא שלוקחין בכל יום ערבה חדשה ותוחבין באגודה, ומתוך שמושכים למטה כדי שיהא למטה מהדס נושרים עלי ערבה, ויש קורעין בכוונה, ואינם מבחינים דלפעמים הוי (רוב) ערבה שנשרו רוב עליה. ויותר טוב לדעתי לאגוד קודם יו"ט ערבה שלימה עם הלולב ויתנו הלולב במים ולא ליקח בכל יום חדשה, אם לא שעושהו בענין שלא ינשרו רוב העלין. ועוד הא קי"ל סימן תרמ"ז ערבה כמושה כשרה". ה'אליה זוטא' דוחה כאן את מנהג החלפת הערבות כל יום משתי סיבות: (א) דלפעמים נושרים רוב העלין כשתוחבין את הערבה באגודה. (ב) כי אין שום הידור להחליף ערבה כמושה, שהרי זו כשרה. ומשמע מדבריו דלשיטתו הוי כשר גם לכתחילה, ועל כן אין שום סיבה להחליף את הכמושה.

על דבר המנהגים השונים בהחלפת הערבות ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' (תשרי עמ' שכו) ו'נטעי גבריאל' שם (פנ"ח סט"ו).

וב'ספר המנהגים - חב"ד' (עמ' 67 ובהערה 24 שם) כתב הרבי: "במשך ימי חוה"מ מחליפין ההדסים והערבות, כולם או חלק מהם. אבל אין לוקחין בכל יום ערבה חדשה וכו' . . ".

וע"פ הדברים האלה כבר ראיתי הרבה מאנ"ש שמחליפין "כולם או חלק" של הערבות ושל ההדסים אפילו באם לא נתייבשו ולא נתכמשו כלל, שהרי מפורש כאן שהמנהג הוא להחליף עכ"פ חלק מהערבות וההדסים.

אמנם לכאורה נראה דטעות בידם, שהרי בזה שהרבי כותב: "אין לוקחין בכל יום ערבה חדשה" כוונתו בזה להורות שאין אנו נוהגיםכמנהג המובא ברמ"א, ובאם לא נתייבשו הערבות וגם לא נתכמשו כלל אין להחליפם, אולי כדי לחוש לדברי ה'אליה זוטא' שלא ינשרו העלין כשמכניסים אותם להאגודה.

ומה שכתב: "במשך ימי חוה"מ מחליפין ההדסים והערבות, כולם או חלק מהם" - היה אפשר לומר דכוונתו להורות דאפילו לא התחילו להתייבש או להתכמש מקפידים להחליף עכ"פ חלק מהם, אולי כדי להחמיר לפי המנהג המובא ברמ"א. ולפי זה נצטרך להסביר שזה כעין פשרה: "אין לוקחין בכל יום ערבה חדשה", כי אין אנו נוהגים לגמרי כפי מנהג המובא ברמ"א, אמנם "במשך ימי חוה"מ מחליפין ההדסים והערבות, כולם או חלק מהם", כי פעם-פעמיים כן כדאי לנהוג לפי מנהג זה.

אמנם לפי פירוש זה יוקשה: מה פירוש המנהג שמחליפים "כולם או חלק מהם", במה זה תלוי? וכי מדובר במקום שאין להשיג הדסים או ערבות בחול המועד? ועל כן צריך לומר שכוונת רבינו לומר שמחליפים ההדסים והערבות רק במקרה שהתחילו להתכמש, ועפ"ז מבואר מש"כ דמחליפים "כולם או חלק מהם" כי זה תלוי כמה מהם נתכמשו, ומהדרים בזה לצאת ידי שיטת ה'מגן אברהם', דלכתחילה אין להשתמש בכמושה.

ויש להוסיף עוד טעם למה אין אנו נוהגים כפי המנהג המובא ברמ"א, וכדלקמן.

טוב יותר שלא להחליף הפתילות בכל יום

אודות הפתילות להדלקה בחנוכה נפסק בשו"ע (שם סי' תרעג ס"ד): "אין חוששין לפתילות להחליפם עד שתכלה", "שאין בהם בזיון מצוה, דאדרבה הם נוחים להדליק יותר כשהן מודלקין כבר" ('לבוש' שם, 'משנה ברורה' סקל"א). אבל הרמ"א ב'דרכי משה' (שם בסוף הסימן) מביא מה'אבודרהם' וה'כל בו' "דאין צריך להחליף הפתילות אלא שנהגו כן".

וכתב ה'בני יששכר' ב'חדושי מהרצ"א' על חנוכה (עמ' ערה במהדורת [תשס"ב]): "מרן לא הגיה כאן מ"ש בדרכי משה דנהגו להחליפו, ואפשר חזר בו, וכמו שכתבתי בב"י דגם מנהג לא מקרי להחמיר". לא ברור לי מהו הר"ת של "בב"י", אמנם כנראה כוונתו למש"כ שם (עמ' קלא) בהגהות על ה'לבוש': "ופתילות אין חוששין להחניפן וכו' דאדרבה הם נוחים להדליק יותר. משמע כמ"ש בש"ע דאפילו מנהג לא מהני להחמיר". ולשונו בשתי המקומות מגומגם קצת, וכוונתו לדייק מזה שהרמ"א בשו"ע לא הביא את המנהג שלא להחליף את הפתילות, כיון דלדעתו אין זה בגדר מנהג כלל, ואין בזה שום טעם להחמיר ולא להחליף את הפתילות.

וראה הצעת המקורות והמנהגים השונים בזה ב'ספר המנהגים - חב"ד' (עמ' 71), ב'נטעי גבריאל' על חנוכה (פי"ז ס"ב) וב'חקרי מנהגים' לרא"י גוראריה (ח"ב עמ' קנז-קסא).

כ"ק אדמו"ר זי"ע ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 303-304) מביא בזה מנהגו של אדמו"ר מוהריי"צ שהיה משתמש בפתילה הישנה. ומסביר הטעם: "יש מעלה בפתילות הישנות דוקא, שלהיותם כבר תשמישי קדושה, ראויים הם יותר לקיים בהם מצוה נוספת". וזה ע"ד שאחז"ל (ברכות לט, סע"ב) הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי (וציינו לזה ב'תורת מנחם' הערה 68 שם). ועד"ז כתב להסביר גם בשו"ת 'חתן סופר' (סי' סח). והוסיף לבאר, דפשטות הלשון: "אין חוששין לפתילות להחליפם" משמע אם רוצה יכול לקחת חדשה וברצונו תליא מילתא, אבל לפי ההסבר האמור טוב יותר ליקח דוקא הישנה.

ולפי כל זה יש להוסיף עוד ביאור למה "אין לוקחין בכל יום ערבה חדשה", שהרי באם לא נתכמשו, הרי יש מעלה בערבות שכבר נשתמשו בהם הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא. אמנם "במשך ימי חוה"מ מחליפין ההדסים והערבות", שהרי באם כבר נתכמשו יש להחמיר כדברי ה'מגן אברהם' דאין להשתמש בכמושה לכתחילה - למרות דאתעביד ביה מצוה חדא. [וראה מה שהעיר בספר "מנהגי רבותינו והליכותיהם - רבינו החתם סופר" (עמ' קפב-קפג בשוה"ג), דאין להביא ראיה מדברי ה'חתם סופר', דמעליותא לקיים מצוה בדבר דאתעביד ביה מצוה חדא עדיף טפי מהידור.]

מנהגו של אדמו"ר מוהרש"ב בהחלפת ההדסים והערבות

ב'רשימת היומן' רושם כ"ק אדמו"ר זי"ע מה שסיפר אדמו"ר מוהריי"צ, את מנהג אביו בהחלפת ההדסים: "הי' מחליפם ביום ג' דחוהמ"ס - [את] כל הי"ג [ההדסים], והי' נותנם לי . . הערבות לא הי' מחליף. ובכלל פלעגט מען ניט קוקען אף זיי, [והיה] מחביאם בתוך ההדסים וכו' . . ".

עוד כתב שם (עמ' שפט): "מוצש"ק א' דחול המועד סוכות, ציוני [כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א] להחליף בלולב שלו את ההדסים (לקח י"ג [הדסים]), לאו דוקא [את] כולם. ו[אמר לי]: תוכל לקחתם לללולב שלך. בהושענא רבה, קודם שבירך [על הלולב] - ציוני להחליף את ההדסים עוד הפעם".

ויש מקום לעיון, שבאם החליף את ההדסים רק אחרי שנתכמשו, א"כ למה ניתנו הדסים אלו לאדמו"ר מוהריי"צ או להרבי שישתמשו בזה בלולביהם, והרי לדעת ה'מגן אברהם' אין זה כשר לכתחילה. ולכאורה משהו מזה מנהגו של אדמו"ר מוהרש"ב, דיש ענין להחליף את ההדסים בכל מקרה.

גם יל"ע למה לא החליף את הערבות. ומצאתי כן ב'מצודת דוד' מהרדב"ז (מצוה קיח), והביאו ב'נטעי גבריאל' שם (פ"כ הערה ה) שמסביר את סוד ד' המינים, וכותב: "ומשום הכי אין אני נוהג להחליף הערבה כל שבעה דמכמשא עדיף פטי".

ויל"ע עוד בכל זה.