בגליון חי (תשעו) העיר הרב מ.מ. על דברי הט"ז (או"ח סי' קע), שהמחבר שם כ': "לא יאכל אדם פרוסה כביצה", ועליו כ' הט"ז: "דקדק בית יוסף מלשון זה דאפי' אם אוכל מעט, רק שאוחז פרוסה כביצה בידו". וע"ז הקשה הרב הנ"ל שלכאורה הדבר דוקא להיפך, שכיון שהמחבר שינה לשונו בשו"ע מאשר בב"י, משמע שדוקא אם אוכל כביצה בב"א ה"ז גרגרן.

ואפשר לומר בזה שהדיוק הוא בשתים:

(א) אם הכוונה היא רק שלא יאכל אדם כביצה בב"א, "פרוסה" מאן דכר שמיה?

(ב) כיון ש"אין בית הבליעה מחזיק לא פחות ולא יותר מביצת תרנגולת" (רש"י ר"ה יג ד"ה כביצה אוכלים), לא מסתבר שאדם רגיל ינסה לאכול כביצה שלימה בב"א, שא"כ היה חונק את עצמו. ואולי משום כך הוכרח הב"י (והט"ז) להוציא הדברים מידי פשוטן (מלבד זה שהדבר מפורש בברייתא).