בגליון העבר (עמ' 82) כתב הרב פ.ק. אודות מה שהבאתי בגליון תתקד (ע' 70) מאגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב (עמ' תריג) שכתב בדבר האהל הק' בהאדיטש של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע: "שיהיה מנין מתפללים לכל הפחות בשבת קודש ויום טוב . . וימים הנוראים", עכ"ל. ומה שכתב רבי משה באסולה בשנת רפ"ב, שבשכם גרים י"ב בעלי בתים יהודים, מאלה שלא עזבו אף פעם את הארץ: "הייתי שם כל יום ששי ויום השבת, בשבת הלכתי על ציון יוסף הצדיק, רחוק כמעט מיל מהעיר . .", עכ"ל.

והביא הרב ק. מהגהת כ"ק אדמו"ר זי"ע על לוח כולל חב"ד, שלפי דעתו מבואר שם להיפך, שאסור לבקר בשבת ויו"ט על קברי צדיקים. דבלוח כולל חב"ד דשנת תשט"ז היה כתוב בתאריך דערב ראש חודש מרחשון, שבכל ערב ראש חודש הולכים גבאי הכולל אל המקומות הקדושים להתפלל למען תומכי הכולל. ובאותה שנה הגיה הרבי את הלוח, ובענין זה כתב הרבי: "בודאי לא בער"ח זה [באותה שנה חל ער"ח מרחשון בשבת] ואם באפשר יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בביה"ק בש"ק [=בבית הקברות בשבת קודש] (ראה משנת חסידים מס' היחודים רפ"א. ארחות חיים החדש סו"ס תקפא)", ובהתאם לזה אכן תוקן, שאם חל ער"ח בשבת הולכים ביום חמישי שלפניו", ע"כ.

ונראה דאין שום סתירה מהגהת כ"ק אדמו"ר זי"ע על לוח כולל חב"ד למ"ש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע "שיהיה מנין מתפללים לכל הפחות בשבת ויו"ט וימים הנוראים", דבאמת אין הכוונה כלל בהגהת הרבי זי"ע שאסור ללכת בשבת ויו"ט אל המקומות הקדושים, רק דכוונת הרבי זי"ע הוא שרצה לוודא ולהבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דאפילו שאם ערב ר"ח חל בשבת "חייבים" לעלות בדיוק כמו בימי החול, אלא שאז ניתן להקדים הדבר ליום חמישי שלפניו, ותו לא. והלשון שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות" אין הכוונה שאסור לבקר, אלא דהכוונה הוא שאין חיוב, שאל"כ היה כותב: שלא יטעו לומר דמותר לבקר" (ולא "דמבקרים" בלבד). וא"כ אין סתירה כלל מהגהת הרבי זי"ע למ"ש באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הנ"ל, וא"ש.

והנה הרב ק. הביא את דברי המשנת חסידים שציין הרבי זי"ע לשם שכתב: . . האדם היודע ורגיל להשיג השגה על ידי השתטחות על קברות הצדיקים . . לא יעשה כן אפילו שיהיה הצדיק קבור בין קברות יהודים או לבדו אם הוא שבת או יו"ט או ר"ח, שאז נשמותיהם עולים בגן עדן הארץ, ואין כח בידו להורידם בגופיהם לדבר עמהם ולא ישיגם, אלא עיקר הזמן הוא בערב ר"ח או בט"ו לחודש . .", עכ"ל.

והכוונה הוא שיש כאן ב' ענינים: א. האדם היודע ורגיל להשיג השגה ולדבר עמהם ע"י השתטחות, וזה לא יצליח לעשות בשבת ויו"ט ור"ח, כיון שנשמותיהם עולים אז בגן עדן הארץ. אבל לא נאמר כלל שאסור ללכת שם, ושאין ענין להתפלל שם.

ב. אדם שאינו יודע ורגיל להשיג השגה ולדבר עמהם ע"י השתטחות, הוא בעצם יכול להתפלל שם אפילו בשבת ויו"ט ור"ח, ואדרבה, לפי מ"ש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע יש ענין שיהיה שם מנין שיתפלל בשבת ויו"ט וכו', וא"ש ולק"מ, כיון שזה תלוי במטרה של העליה למקומות הקדושים: דאם זה לתפילה בלבד, אזי אין נפק"מ בין חול לשבת כנ"ל, ואם זה כדי להשיג השגה ולדבר עמהם ע"י השתטחות אזי אין תועלת בהליכתו לשם, כי לא ישיגם.

והנה הרבי זי"ע מציין גם לס' ארחות חיים החדש (שהרב קארף לא ציטט את דבריו), ושם נאמר: "ועיין בשבחי רח"ו שהאר"י ז"ל שלחו פעם אחת בחול המועד להתפלל" על קבר צדיק ולא להשתטח באיזה יחוד, ועיקר זמן השתטחות על קברי צדיקים בער"ח או ט"ו לחודש, ולא ילך בשבת ויו"ט ור"ח", עכ"ל.

הרי שכאן רואים בבירור שיש הבדל גדול בין תפלה להשתטחות, ואם היה בזה איזה איסור או חסרון, איך שלח האריז"ל את תלמידו בחול המועד על קבר הצדיק? אלא דשפיר יש בזה ענין גדול, ששלח אותו רק "להתפלל ולא להשתטח באיזה יחוד" – "כי לא ישיגם".

והגם שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעצמו לא נסע לאהל הק' של אדמו"ר הזקן על שבת ויו"ט, בכל זאת רצה מאד שיהיה שם מנין מתפללים של אנ"ש בשבת ויו"ט וימים הנוראים דוקא, - ועד"ז נהוג במערת המכפלה על קברי האבות והאמהות בחברון, עיה"ק ועל קברו של רשב"י ובנו במירון, ובמעזיבוז על האהל הק' של מורינו הבעש"ט ותלמידיו זי"ע – לעשות את הש"ק ויו"ט הציבור גדול, – וכן נהוג (לאחר ג' תמוז תשנ"ד) גם באהל הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר זי"ע, וזה פשוט וברור.