בגליון תתקמא (עמ' 150) נסתפקתי במי שאכל תפוחים וגם פירות משבעת המינים שהברכה האחרונה דהז"מ פוטר גם התפוחים והלך לחדר אחר וחזר למקומו הראשון, אם חוזר לאכול תפוחים אם יצטרך לברך עליהם שוב ברכה ראשונה.

וכתבתי שם שהספק שלי הוא היות שכתב רבינו בסי' קעח ס"ד, וז"ל: "ואפילו הלך בתוך הסעודה לבית אחר ואוכל ושותה שם דברים שאינם טפלים לסעודה לענין ברכה ראשונה והוצרך לברך עליהם בבית הראשון כמו יין ופירות כיון שהם טפלים לענין ברכה אחרונה ונפטרים בבהמ"ז ע"ד סעודתו הראשונה הוא אוכל ושותה וא"צ לברך עליהם שם ברכה ראשונה1", עכ"ל.

ואם כן גם בנדו"ד שהברכה אחרונה על התפוחים היא מעין שלש נחשב הכל כסעודה אחת, ולא יצטרך לברך עוד הפעם על התפוחים.

ובגליון הקודם (עמ' 87) כתב על זה הרב פ.ק. שי', וז"ל: "אבל באמת אין זה דומה כלל, כי שם מה שאין צריכים לברך עליהם ברכה אחרונה, הוא מפני שטפלים לברהמ"ז, אבל כאן מה שיוצא בברכת על העץ על התפוחים הוא לא מפני שהם טפלים להפירות של מעין שלוש, אלא מפני שברכת על העץ פוטר גם התפוחים, כי גם הם פרי העץ", עכ"ל.

אך ראיתי בקצות השולחן סי' נז בבדי השלוחן ס"ק ה שאכן מסתפק בכעין זה וז"ל:

"וכן יש להסתפק עדיין במי ששתה יין ושכר בחדר אחד ובאמצע שתייתו נכנס לחדר שני ושותה שם שכר אם צריך לברך עליו, כיון שהיין פוטר בברכתו האחרונה כל המשקין הרי הם טפלים אל היין כמו פירות לפת וכנז' וא"צ ברכה, או דלמא בעינן דוקא קביעות סעודה של פת שאז כל מה שאוכל ושותה ע"ד סעודתו הראשונה הוא וטפל אליו אבל לא בקביעות שתיית יין", וצ"ע.

דרך אגב, כתבתי שם בההערה הנ"ל:

"שמי שמשאר מקצת אנשים במקומו ששם יש שייכות והמשך לאכילתו שיאכל כשחוזר למקומו, שהרי התחיל לאכול עמהם קודם שעקר ממקומו", ע"כ.

אבל ראיתי בספר באר יעקב שמביא בשם מהריק"ש: "אפילו אינם מהיושבים לאכול", עכ"ל.

1) כצ"ל ותיבת "אחרונה" הוא טה"ד.