פ"ב ג בסופו - "להניחן לפני עטיפת הטלית": ובכף החיים פרק כא, ס"ז הביא דעת האריז"ל ללבוש ציצית קודם התפילין בכל אופן.

פ"ג ג הערה 5 - "לכסות הזרוע עם הטלית בשעת הנחת תפילין של יד": הערה זו מתייחסת לשעת הנחת התפילין וכך נוהגין בעיקר הספרדים. אבל כאן נכתבה לשעת ברכת התפילין וכפי מנהגינו שמכסים בעת הברכה, ולא ראיתי שמכסים בשעת ההנחה.

שם הערה 7 - "לכוין לפטור של ראש": כדאי לציין גם כאן המובא לקמן בהערה 10 שיש גם לפטור תפילין דר"ת.

שם הערה 11 - "ולא כשהן בכיסן": קשה להתעלם מכל אלו שסברו לפרש דברי הזוהר אף שמונחין בכיסן והדברים בזוהר מבהילין, וכפי שהעתיק דבריהן בכף החיים סימן כז, יב. ולכאורה הרי אדמו"ר שאצלו נחתך בתיק התפילין אולי גם ס"ל הכי.

שם ס"ד הערה 16: רק בהערה העתיק הנהגת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע לקשור רצועות הש"י, כדי לקיים "וקשרתם" לפני ש"ר. וכ"כ האריך בזה הגרא"ח נאה בהוספות לקצוה"ש, וכדאי שהנהגה זו תובלט בפנים הספר.

שם הערה 32 - "אדמו"ר לא דייק בזה": מאז שזכיתי לראות הנהגתו בקודש והוא משנת תשל"ד ואילך, היה תמיד מקפיד ע"ז, ומסיר הכריכה העליונה כמ"פ במשך התפלה, ובמיוחד בעת הכריכה על היד שנעשה ברבים בביהמ"ד בעת אמירת איזהו מקומן.

שם הערה 38 - "כיסוי של אדמו"ר היה חתוך ופתוח מכל צדדיו": גם כאן שמעתי מרבים וטובים, עד שזכיתי לראות בקודש משנה הנ"ל ואילך שהמכסה היה סתום מכל צדדיו, ואפילו לא היה חור העליון שקיים אצל כולנו, כי היה לו הקופסא האדומה המשמשת גם בתור תיק למגן.

שם יג - "צד השחור כלפי חוץ": רבים נוהגין להכניס הרצועה לתוך הגארטל או מכנסיים וכיו"ב, בכדי שלא יתהפך. שמעתי מהרב גורליק ז"ל רבה של כפ"ח ש"בליובאויטש הקפידו לא לעשות כן", וכן ראיתי הנהגת כ"ק אדמו"ר שרק היו משתלשלות מעל בגדיו ללא תפיסא כל שהוא (למרות המובא - בספרו לעיל ע' 31 "טוב שישים ... כדי שלא וכו'").

ולעיל גבי באורך הרצועות, אולי יש להוסיף הנהוג אצל רוב אנ"ש שי' שאורך הימיני נשתלשל עד הברך והשמאלי עד המילה, למרות שלא מצאתי לע"ע מפורש, אבל אולי זה מחמת הנ"ל שיהא ארוך יותר ומ"מ לא יגיע וכו'.

פ"ה ז - "שמפסיקים": יעוין מה שהאריך בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סכ"א שגם לאמן דברכת כהנים (לא של הברכה) מפסיקין בברכות ק"ש.

פ"ז ד - "אדמו"ר נהג למשמש באמירת לא ניגע לריק": כך סברתי שנים ע"ג שנים ומחמת אותו מקור שציין מפרע"ח. אבל עתה שיש וידיאו מתפילת הרבי רואים במפורש שאחר תיבות "שנשמור חוקיך בעוה"ז", מנשק, וממשיך "ונזכה".

ולכאורה מקורו מה שבירכו אקב"ו לשמו חוקיו בעת שחלצו התפילין (ירושלמי - שו"ע או"ח סכ"ט).

פ"ט ב - "יאמר איזה מזמור": לכאורה כדאי לציין '- אמירת קריאת שמע' כמובא לקמן פכ"ד.

שם ה - "יניחם בין הפרקים": יש להעיר דאם כבר בירך על התפילין לפני התפלה, אזי לא יברך בין הפרקים אלא יניחן ללא ברכה ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך.

פי"ח ב - "מנהגנו שלא לחלוץ עד לאחר אך צדיקים": חשוב ונחוץ לציין מנהגנו - וכך נהג כ"ק אדמו"ר כל השנים 'וברבים' ובמיוחד כש"ץ - לא לחלוץ עד אחר אמירת שיעור תהילים היומי, ולפניו תהילים המתאים למספר שנותיו, וכמצוין לקמן כ"ב ג' (אבל שם הוא באופן שונה וכמובן).

בסיום נדפסו ב' מאמרים 'איתא במדרש תהילים'. - ע"פ הנכתב בעמ' 150 ללמוד ב' או ג' מאמרי חסידות כו' כדאי אולי לצרף גם מאמר נוסף, לדוגמא מדרך מצותיך, מסידור, או "וארשתיך לי לעולם' משנת ה'תשכ"ח שמאמר זה נהגו ללמוד בישיבה במי ששכח רח"ל, ומסיימים בטוב.