בענין ברכת רעם סער ורעש כתב הרב מ. א. צ. וו. שי' בגליון העבר (ע'131) : "בסדר ברכות הנדפס בכל סידורי תהלת ה' לפני ברהמ"ז כתוב לאמור, על רעם וסער ורעש - (ופי' רעש הוא רעידת האדמה וכן תירגמו בסידור הנ"ל מתורגם לאנגלית), "בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם".

וצ"ע, דבסדר ברה"נ פי"ג הט"ו כתב אדה"ז וזלה"ק: "ועל הזועות, והוא רעידת הארץ, ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוח שנשב בזעף והוא רוח סערה חזקה ביותר על כל אחד מאלו צריך לברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. ואם רוצה יאמר בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם". עכלה"ק.

ומקורו בשו"ע סי' רכ"ז שכתב המחבר שם סעי' א' כנ"ל וז"ל: "על כל אחד מאלו (זיקים, רעדת הארץ, ועל הברקים ועל הרעמים וכו') אומר וכו' עושה מע"ב ואם ירצה יאמר . . שכחו וגבורתו מלא עולם". ע"כ.

וכ' הבאה"ט שם, דמ"ש המחבר ואם ירצה אומר שכוחו וכו' זה קאי דוקא על רעמים, אבל על ברקים אינו מברך כ"א עושה מע"ב.

וכ"ק אדה"ז שולל פי' זה בכותבו וזלה"ק: "על כל אחד מאלו". עכלה"ק. וכן הוא באמת לשון המחבר ג"כ, וצ"ע על הבאה"ט שמחלק כך.

וכן כתב בס' שערי ברכה שער ל' סעי' ט' הע' י', דהמעיין בב"י שם (סי' רכ"ז) יראה דקאי על הכל.

וראה בביאור הרב גרין שי' שם בסדר ברה"נ שכ' וז"ל: "לכאו' נראה שלדעת רבינו אין עדיפות לאף ברכה על חברתה". ע"כ.

ואף דמסתבר מילתי', אבל מלשון רבינו שם "על כל אחד מאלו צריך לברך עושה מעשה בראשית", משמע קצת דלכתחילה זהו עיקר הברכה, וצ"ע למה בסידור תהלת ה' כתב לכתחילה לברך כחו וגבורתו מלא עולם?" ע"כ דבריו לענינינו.

לכאורה באותו הלכה [סדר ברה"נ פי"ג הט"ו] ממשיך אדה"ז וזלה"ק: "ונהגו במדינות אלו לברך על הברק עושה מעשה בראשית, ועל הרעם שכחו וגבורתו מלא עולם, לפי שברוב פעמים הם באים זה אחר זה ואינם חפצים לברך ברכה אחת ב"פ זה אחר זה כי טוב יותר לשבח למקום ברוב התשבחות מלשבחו בשבח א', ובחרו לרעם שכחו וגבורתו מלא עולם, לפי שהרעם מראה כח וגבורה יותר מן הברק", עכלה"ק.

ומקורו בט"ז סי' רכ"ז סק"א וזלה"ק: "שכחו וגבורתו כו'. בטור כתוב שאם ירצה יאמר כן, או יאמר עושה מעשה בראשית. והמנהג לומר על הרעמים שכחו וגבורתו, ועל הברקים עושה מעשה בראשית. ואיני יודע טעם לזה, אולי שהרעמים מראים כח משא"כ ברקים", עכלה"ק.

ונראה לע"ד, שאף שנוסח עושה מעשה בראשית עיקר לפי שכולל יותר, אבל בדיני ברכות יש עוד כלל, שברכה שמיוחדת יותר לדבר זה, מביאה יותר שבח להקב"ה. היינו לא רק לומר בכללות תודה על הכל [כברכת שהכל נהיה בדברו], אלא גם על הפרטים. כל ברכה המבררת ומגדירה יותר היא חשובה יותר, כי בזה משבח יותר להקב"ה שמראה בזה השגחתו הפרטית.

ולפיכך, לפי דברי אדה"ז נכון מה שכתוב בסידור שעל הרעש מברכים שכחו וגבורתו מלא עולם, שהרעש "מראה כח וגבורה יותר" מתאים לנוסח שכחו וגבורתו מלא עולם.

הבה נעיין למצוא מקור לרעש שמברכים שכחו וגבורתו מלא עולם.

והנה רואים מהמשנה וגמרא "שכחו וגבורתו מלא עולם" יותר שייך לרעש.

ברכות פ"ט מ"ב: "על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם, על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית".

וגמ' שם (נט, א) על ההרים ועל הגבעות: "אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו, והכתיב (תהלים קלה) ברקים למטר עשה, אמר אביי כרוך ותני, רבא אמר התם מברך תרתי, ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית, הכא עושה מעשה בראשית איכא שכחו מלא עולם ליכא".

וברמב"ם (ברכות פ"י הי"ז) מביא "שכוחו מלא עולם" לפני "עושה בראשית": "על הרוחות שנשבו בזעף, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל קול ההברה שתשמע בארץ כמו ריחיים גדולים, ועל האור שבאוויר שייראו כאילו הן כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום, או כמו כוכבים שיש להן זנב-על כל אחד מאלו - מברך ברוך אתה . . שכוחו מלא עולם; ואם רצה - מברך ברוך אתה . . עושה בראשית".

ובשלטי גיבורים [מ"ג ע"ב אות ב'] "...ותוס' ומיימוני וסמ"ג וטור כתבו כרבינו [הרי"ף] והסכימו שטוב לברך שכוחו וגבורתו מלא עולם".

ובאלי' רבה סי' רכ"ז מקשה איך השלטי גיבורים כולל גם הטור, ומסיים "...ובאמת בשאר הפוסקים הנ"ל מבואר כמ"ש בשלטי גיבורים וכן כתבו אגודה ורוקח ורקנטי סימן ע"ח ור"ד אבודרהם".

והנה מצאתי בספר "מגן גיבורים שלטי גיבורים" סי' רכ"ז: "...דיוק הרמב"ם והיינו משום דכשבאין בזעף מהראוי לברך שכחו וגבורתו מלא עולם ולא עושה בראשית שהוא לשון הווה וזהו דבר המתחדש, והטור העתיק דברי הרמב"ם כמו שהוא כאן בשו"ע, עושה מע"ב ואם ירצה יאמר שכוחו וגבורתו מלא עולם, והוא לא בדקדוק. ובפרט שבמשנה לא נזכר רק ברכת שכחו, ורק רבא הוסיף כן, ומהראוי להקדים מה דמבואר במשנה. והט"ז העתיק כאן דברי הטור כמו שהוא לשון הרמב"ם והוא בדקדוק. ואולי סברת הטור דהרי המנהג לחלק הברכות לברך על הברק עושה בראשית משום שאינו בא בכח ולפ"ז לפי מ"ש הראב"ן ס' ר' דאין רעם בלא ברק, ולפ"ז עדיף להקדים עושה בראשית, דהרי ברעם וברק כאחד מברך עושה בראשית כמ"ש המ"א...", עיי"ש.

ולפי זה י"ל שבאמת בשביל רעש שבא לבד יותר טוב לברך שכוחו וגבורתו מלא עולם, שהרעש "מראה כח וגבורה יותר", רק בנוגע לרעם וברק כיון שאין רעם בלא ברק עיקר ברכתו עושה מעשה בראשית.