בשוע"ר סי' תנא סעי' יג בהגהה בענין הגעלה שנבלע ע"י אור בשר לבדו ואח"כ נבלע בתוכו חלב.

ראה בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ה' אות יז [כרך ה' תתקצד, ד] מביא דברי אדה"ז שכוונתו כשנבלעו הבשר והחלב בב"א ע"י האור חשיבא איסורא בלע, אבל כשבלעו בזה אחר זה כיון שהבלוע הוא קלוש מאד אין כדאי שיקרא עליו שם בשר בחלב, וע"ש מה שהקשה ע"ז.

וראה מש"כ הרב ישראל זאב מינצברג ב'קול תורה' שנה טו חוברות י-יא שמבאר מקור אדה"ז. וכותב בארוכה שמה שכותב רבינו בסעי' כה: "וכפי הנראה יש מקום לחלק ולומר דרק כשהבליעה ראשונה היתה ע"י האור דאז הוי התירה, ואח"כ באה הבליעה שני' שהי' שלא ע"י האור לא נצטרפה עם הקודמת לה להעשות בשר וחלב על שיעור הבליעה הראוי' לפלוט ע"י הגעלה, משא"כ כשהאחרונה נבלעת ע"י האור אפילו אם הראשונה נבלעה שלא ע"י האור". וצ"ל דס"ל להרב מאחר דעיקר האיסור נעשה לאחר הבליעה גם זה מיקרי התירה בלע.

וראה חקרי הלכות ח"ג סה, ב.