כתב הרמב"ם בהל' תעניות (פ"ה ה"ג): "ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה, והיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול, ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא מלך המשיח, ונפל ביד גוים ונהרגו כולם, והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש". עכ"ל.

והנה ברי"ש פי"א מהל' מלכים כתב הרמב"ם: המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד לישנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וכו'".

ויש להבין למה בהל' תעניות נאמר "מלך המשיח" - ובהל' מלכים "המלך המשיח"?

ברמב"ם מהדורת "שבתי פרנקל" (ע' תשפא) נאמר בהל' תעניות, שבכל הדפוסים [רומי רמ, שונציא רנ, קושטא רסא, ויניציאה שי, ויניציאה שלד, ווארשא, ווילנא ועוד] נאמר "מלך המשיח" (ולא "המלך"), ברם בכל כתה"י של תימן נאמר "המלך המשיח", עיי"ש.

אבל בריש פי"א דהל' מלכים נאמר "המלך המשיח" (בה"א) בכל הדפוסים ובכל הכת"י! - והנראה בזה לבאר בהקדם מ"ש הרמב"ם בהל' מלכים שם (פי"א ה"ד) דיש ב' דרגות במשיח:

א. "בחזקת משיח" - דהיינו כשיכוף כל ישראל לילך בדרכי התורה, וילחם מלחמות ה', וינצח כל האומות שסביביו, ויבנה מקדש במקומו.

ב. "משיח ודאי" - והיינו לאחר שקבץ נדחי ישראל, ויתכן ש"בחזקת משיח" לא יהיה לבסוף משיח ודאי, כמ"ש הרמב"ם שם: "ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו".

והנה מה שדימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא מלך המשיח, היינו רק "בחזקת" בלבד, כמ"ש כ"ק אדמו"ר זי"ע ב"היכל מנחם" ח"א (סי' כט): "כי היה קס"ד דרע"ק שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו", כי בן כוזיבא המלך טרם קבץ נדחי ישראל, וטרם בנה מקדש במקומו, וטרם נצח כל האומות שסביביו, שכולל מלחמת עמלק - ועי' מה שהארכתי בזה ב'הר המלך' על הרמב"ם חלק ב' (עי' שכח ואילך) [ואפילו לפמ"ש בלקוטי שיחות חכ"ז (ע' 199 הערה 69): "לא רק ב"חזקת משיח", הרי ש"משיח ודאי" ג"כ לא היה, וכמ"ש הרמב"ם בה"ג שם: "כאן שנהרג נודע להם שאינו"]. וכיון שלא ראו בו "משיח ודאי", ע"כ נאמר בהל' תעניות "מלך המשיח" בלבד (בלי ה"א), כי עדיין לא היה "המלך המשיח" בודאי (בה"א הידיעה).

משא"כ בה' מלכים רפי"א כותב אודות "משיח ודאי", מה שיעשה ביעדו הסופי: "להחזיר מלכות בית דוד לישנה הממשלה הראשונה, ובונה "המקדש" (בה"א הידיעה) [ולא "מקדש" - כמו שהארכתי בזה בגליון תשעב - י"א ניסן תשנ"ט בתחילתו, עיי"ש], ומקבץ נדחי ישראל, והחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות" וכו', ולכן כתב "המלך המשיח", בה"א הידיעה, שהכוונה ל"משיח ודאי", וא"ש.

ברם בהל' מלכים (פי"א ה"ג), נאמר בדפוסים שלפנינו: "רבי עקיבא .. היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות", ולכאו' צ"ל "מלך המשיח", כיון שלא ראו בו "משיח ודאי"?

ברם בכתבי היד של הרמב"ם [שמובא במהדורת "שבתי פרנקל", ע' תרכו]: אוקספורד 569, קמברידג' (עתיק מאד), קויפמן (בודפסט), פריז 347, ותיקן 123; נאמר "מלך המשיח" (בלי ה"א), וגם רק גבי רע"ק ש"היה אומר עליו שהוא מלך המשיח", אבל (אח"כ) גבי "ודימו הוא וכל חכמי דורו" נאמר "שהוא המשיח" בלבד (בלי "מלך" בכלל), ותו לא, וא"ש.