בהמשך למש"כ בגליון תתקג לבאר יסוד פלוגתתם דאביי ורבא בכ"מ דתלוי בב' אופני הלימוד, דאביי הי' בבחי' "עוקר הרים" – חריפות, ורבא הי' בבחי' "סיני" – בקיאות, ואזלי בזה לשיטתייהו בכ"מ יעויי"ש בארוכה, הנה יש להעיר עוד בכ"ז ממה שראיתי לאחרונה ב'חידושים' שנדפסו בסוף 'עין יעקב' למס' ב"ב (סי' ל"ח) וז"ל: "ולדברי אלה רבא דסובר (ב"ב כא, א) אותבינן האי דגרס ולא דייק, לשיטתו אזיל בברכות (סג, ב) לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ יהגה, ופרש"י יעיין, ובע"ז (יט, א) ואמר רבא לעולם ליגריס איניש כו' ואע"ג דלא ידע מאי קאמר, והטעם בכל אלה דהבקיאות תשלים לו את חסרונו בהעיון, ואידך דסובר מותבינן ההוא דדייק כו' . . ולפ"ז תשווה את המחלוקת הזאת עם המחלוקת הידועה בסוף הוריות, סיני ועוקר הרים מי מהם עדיף, ורק מחלוקת רבא ור"ד הוא בתלמידים המתחילים ללמוד או הם צריכים לרבם, ובהוריות המחלוקת הוא בגדולי תורה וחכמי לב', אבל הטעם שוה בשניהם כו' עיי"ש, והרי עוד ראי' דרבא הי' בבחי' "סיני" – בקיאות, וכמוש"נ בגליון הנ"ל.

אמנם יש להעיר מסנהדרין (ק, ב) "א"ר זירא אמר רב כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה, רבא אמר איפכא כו'".

וראה בלקו"ש חט"ז עמ' 2 הערה 12 שמקשר הא דס"ל לרב "וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה" עם יסוד שיטתו בדרך לימוד הכתובים והמשניות וכו' דפירוש התיבות בדיוק מכריע הגם אם לפ"ז יש לדחוק בפירוש כללות ותוכן הענין. ובסוף ההערה שם מקשר עוד הנ"ל עם מש"כ בשו"ת חוות יאיר סי' צ"ד דרב הוי בבחי' "סיני" – ולאידך שמואל נוטה יותר ללימוד התלמוד כדאיתא בחגיגה (י, א) "שמואל אמר אין שלום (זכרי' ח, י) זה הפורש מתלמוד למשנה", ובהערה שם מקשר זה עם יסוד שיטתו בדרך לימוד הכותבים והמשניות וכו' דכללות ותוכן הענין מכריע הגם אם לפ"ז יש לדחוק בפירוש תיבה פרטית, ובסוף ההערה שם מקשר עוד הנ"ל עם מש"כ בשו"ת חוות יאיר שם דשמואל הוי בבחי' "עוקר הרים".

ולפ"ז יש לעיין קצת בהא דס"ל לרבא בסנהדרין שם דכל ימי עני רעים אלו בעלי משנה וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי תלמוד, דהרי לפי מש"כ בגליון הנ"ל נוטה רבא לדעת רב דפירוש התיבות בדיוק מכריע, ואזיל בזה לשיטתי' בדעתו וסדרו בלימוד בכלל דהי' בבחי' "סיני" וכמוש"נ שם – וצ"ע.