מנהל "היכל מנחם" - ברוקלין, נ.י.
במאמר באתי לגני תשי"א קרוב לסופו בענין "ויקרא שם אברם בשם הוי' א-ל עולם" - הנה זה לשון קדשו של כ"ק אדמו"ר כפי ששומעים על הטעיפ:
"הוי' א-ל עולם, אז ניט עולם איז א באזונדער זאך - אזוי שרייבט דער רמב"ן - אז ניט עולם איז א באזונדער זאך און אלקות איז א באזונדער זאך נאר וואדען דאס איז מושל ושולט אויף עולם, נאר וואדען אז דאס און עולם איז דער זעלבער זאך".
וכבר נלאו הרבה למצוא דברי הרמב"ן שיפרש הלשון "א-ל עולם", שהעולם אינו דבר נפרד מאלקות.
ובלקוטי תורה פ' תבא ד"ה תחת וד"ה ויקרא משה, מדייק שלא נאמר א-ל העולם אלא א-ל עולם, אלא פירוש הכתוב הוא שהעולם הוא חד עם אלקות - אבל לא נאמר שזהו פירוש הרמב"ן, וכן באור התורה פ' תבא שם בכל הביאורים על ד"ה ויקרא הנ"ל לא הובא מרמב"ן, וכן לא בהמשך תער"ב פ' קלג (שם הובא ג"כ פירוש הנ"ל ב"א-ל עולם").
וא' ממתפללי בית מדרשנו (בית מנחם בארא פארק) העירני, שלכאורה אפשר לומר שאין כוונת רבינו לומר שהרמב"ן מפרש שהעולם אינו דבר נפרד מאלקות, אלא הביא הרמב"ן רק כלפי פירוש מלת "עולם" בכתוב זה, כי בדרך כלל פירוש "עולם" במקרא הוא מלשון זמן, אך הרמב"ן בכתוב זה לאחרי שמפרש א-ל עולם שהקב"ה הוא "מנהיג הזמן", ממשיך "או שיקראו השמים והארץ עולם כלשון הבא תמיד בדברי רבותינו" (עיין שם).
והראני דברי הצמח צדק באור התורה פ' חוקת עמ' תתפה , וז"ל:"בלשון תנ"ך שם עולם קאי על הזמן כמ"ש חוקת עולם כו' לאחוזת עולם כו' ר"ל כל משך הזמן, אך בלשון רז"ל עולם קאי על מהות העולם עצמו היינו השמים והארץ כו' ובלשון פרקי דר"א עד שלא נברא העולם כו' שית אלפי שני הוי עלמא כו'. גם בכתוב יש גילוי ללשון זה כמ"ש ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם כמ"ש הרמב"ן פ' וירא שם לפירוש א'".
הרי להדיא שהצמח צדק נסמך אדברי הרמב"ן שפירוש א-ל עולם הוא מהות העולם (ולא זמן).
ולפי זה נראה ברור שלזה כיוון רבינו בהביאו דברי הרמב"ן (ונשמע ברור בהשיחה שנאמר בתור מאמר המוסגר).
ויש להעיר שבאור התורה וירא (כרך ד') על הפסוק (עמ' 1536) מביא מתרגום אונקלוס "אלהא דעלמא" - "אם כן מפרש עולם על השמים והארץ כו' אך המפרשים דעולם הוא זמן, כן פירשו ברוב המקומות, לכן פי' הרמב"ן אל עולם שמנהיג בכחו הזמן כו'". עיין שם.
הרי ששם מייחס פירוש זה להתרגום, ואילו להרמב"ן הפירוש העיקרי הוא זמן (ולכאורה הכוונה כי זהו הפירוש הראשון ברמב"ן, וא"כ זהו הפירוש העיקרי, כהכלל בפרש"י).
מכל מקום מובן שרבינו מביא מרמב"ן דוקא, כיון ששם עומד על פירוש לשון "עולם" בקרא ובדברי רז"ל.
ודרך אגב שאלני ידידי הנ"ל מדברי אדה"ז בלקו"ת שה"ש ד"ה צאינה וראינה (כה, ג) "וכמ"ש הרמב"ן שבעשרת הדברות יש תר"ך אותיות" - איפה הם דברי הרמב"ן. [בלקו"ש חכ"ט פ' שופטים הובא הענין דתר"ך אותיות בעשה"ד, ומביא כמה מ"מ, אבל לא צויין לשום רמב"ן].
ואשמח אם הקוראים יאירו עיני בזה.
Download PDF