בענין סגירת מעגל אלקטרוני בשבת (ע"י לחיצה במתג), נחלקו האחרונים האם זהו נחשב כגרמא או ככח ראשון. (ע"ע חשמל ב'אנציקלופדיה תלמודית' בארוכה). הגרח"ע גרודז'ינסקי ז"ל בשו"ת אחיעזר ח"ג ס"ס, מפלפל בכך בגמרא וסברא ומסקנתו - נשענת על דברי הרמ"ה בסנהדרין (דף עז, ב) - שסגירת מעגל אלקטרוני נחשבת ככח ראשון, כפי שאכן מקובל בימינו.

הרמ"ה הנ"ל, מנסה לברר החילוקים שבין שני דינים בגמרא סנהדרין (עז, ב), ועל פי יסוד חילוקו, מוכיח הגרח"ע שסגירת מעגל חשמלי הוה ככח ראשון.

הדין הראשון הוא: "זרק חץ ותריס בידו [של זה שזורקים עליו], ובא אחר ונטלו, ואפילו הוא קדם ונטלו - פטור. דבעידנא דשדייה ביה מיפסק פיסקיה גיריה". ועל כך כותב הגרח"ע: "הרי קמן דהמסלק את התריס המעכב את החץ שלא יגש אליו, אע"ג דבסלוקו זה מכשיר הוא את החץ שיהרוג או יזיק מ"מ אין להמסלק הזה דין מזיק בידים ורק גרמא בעלמא. וה"נ לענין [סגירת מעגל חשמלי ב]שבת הוי גרמא". והיינו שכיון שהמתח החשמלי קיים גם בלי סגירת המעגל, והמתח החשמלי 'רוצה' להזרים הלאה אלקטרונים רק שאין לו לאן, א"כ סגירת המעגל אינה אלא מכשירה שהמתח החשמלי יזרים אלקטרונים במעגל וע"י כך יפעול פעולתו, ולכאורה דומה לסילוק התריס שמכשיר את החץ שימשיך הלאה ויפגע במטרתו.

הדין השני הוא: האי מאן דכפתיה לחבריה, ואשקיל עליה בידקא דמיא, גירי דידיה הוא ומיחייב [=אדם שכופת את חבירו, ומביא עליו זרם של מים, נחשב הדבר כאילו הוא עצמו ירה בו חץ, וחייב].

ועל כך מקשה הרמ"ה: "ואי קשיא לך, מכדי הכא לאו בדאזלי מכחו עסקינן, אלא כגון שהיה דבר מפסיק בין המים ובינו ונטלו ונמצאו המים באין עליו מאליהן . . מאי שנא מדרבה דאמר זרק בו חץ ותריס בידו ובא זה ונטלו, ואפילו הוא קדם ונטלו פטור". והיינו, דמדוע סילוק תריס שמכשיר דרך לחץ נחשב גרמא, וסילוק דבר המפסיק שמכשיר את המים לבוא נחשב גירי דידיה וכח ראשון.

ומתרץ: "ולא דמיא הא מילתא לזרק בו חץ ותריס בידו. דאלו התם כי סלקי לתריס, מיקמי דנימטי גירא לגבי' הוא דסליקי . . ואמטו להכי פטור דכי סליק לאו מידי עבד . . גרמא בעלמא הוא. אבל הכא דכי סלקי לעפרא דמפסיק בין מיא לדידי', מיא הוי נגעי בההוא עפרא גופי', כי סלקי' לעפר גירי דידיה הוא". עכ"ל הרמ"ה.

ומכח זה מסיק הגרח"ע ז"ל: "הרי מבואר מדברי הרמ"ה, דאם היה החץ סמוך ממש להתריס, אם הסיר התריס זהו גירי דילי' והי' חייב ע"ז כמו בבידקא דמיא. וה"נ אם הסיר הגשר וזרם האלקטערי עובר מיד, הרי הוא כמו בידקא דמיא דמתחברים הזרמים כמו המים, ונראה דזה הוי ככח ראשון". עכ"ל הגרח"ע.

ובעניי לא זכיתי להבין ראיית הגרח"ע כלל. דהוא הבין בדברי הרמ"ה "מיא הוי נגעי בההוא עפרא גופי'", דהחילוק מתי נקרא סילוק המכשול גרמא ומתי נקרא ככח ראשון, הוא תלוי בסמיכות זמן ומקום של אותו דבר שהמכשול בדרכו. דהחץ נמצא בריחוק מקום מהתריס ולכן סילוק התריס הוי גרמא לבד, משא"כ המים שממש נגעי בעפרא, א"כ סילוק העפרא נחשב ככח ראשון.

אך לכאורה לבד זה שסברא זו אינה מובנת דמה לי הכא ומה לי הכא, כד דייקת שפיר בדברי הרמ"ה, לא נמצא כלל מענין זה בדבריו. דבעניי הבנתי, שהחילוק בין סילוק התריס בחץ וסילוק העפרא במיא הוא, שסילוק התריס הוי רק סילוק המכשול אך עצם יריית החץ זה לא נפעל כלל ע"י סילוק התריס, דהחץ כבר זרוק ועומד והשאלה היא רק אם כשיגיע למחוז חפצו יפגע בתריס או באדם שמאחורי התריס, וע"י סילוק התריס נגרם רק זה שיפגע באדם.

אך בהסרת העפרא של המיא, לבד זה שהוא חושף את האדם הכפות למים, כיון ש"מיא הוי נגעי בההוא עפרא גופי'" א"כ הוא גם גורם תנועת המים לבוא. דהמים במקומם עומדים ואין להם תנועה לכיון אותו אדם, וכשבא איש זה שהסיר את העפרא א"כ גרם להמים תנועה לבוא לכיוון אותו אדם, וא"כ הוי ממש כמו יורה החץ וזהו מה שכתב הרמ"ה "כי סלקי' לעפר גירי דידיה הוא".

אך באמת לו יצוייר שישנו זרם מים שיורד במורד ההר ובסוף ההר ישנו סלע גדול שלכשיבוא זרם המים אותו סלע עומד בדרכו, ומאחורי הסלע יושב אדם ובא אדם אחר והזיז הסלע קודם שבאו המים ואח"כ באו המים ושטפו את האדם, א"כ אה"נ שבמקרה כזה ייחשב גרמא לבד.

ועפ"ז גם יל"ע במה שכתב הגרח"ע "דאם היה החץ סמוך ממש להתריס, אם הסיר התריס זהו גירי דילי' והי' חייב ע"ז כמו בבידקא דמיא". דלכאורה דבר זה אינו, דכיון שהחץ כבר זרוק ועומד גם ללא סילוק התריס, א"כ סילוק התריס אינו נחשב בשום אופן כגירי דילי' אלא כגרמא בלבד, גם באופן שהחץ סמוך ממש להתריס, דמה לי בכך.

אולם, לעולם י"ל דסגירת מעגל חשמלי הוה כבידקא דמיא, ואם לא מטעם שכתב הגרח"ע "אם הסיר הגשר וזרם האלקטערי עובר מיד הרי הוא כמו בידקא דמיא", י"ל כן מטעם שכתבנו לעיל, דסילוק העפרא של המים, הוא הוא היוצר את תנועת המים. דהנה המים טבעם הוא שרוצה להתפשט לכל מקום, רק שהיכא ש"תכין לו הדרך" שם יתפשט, וא"כ סילוק העפרא של המים, הוה יצירת תנועת וזרימת המים.

וזהו ממש דומה ליצירת מעגל חשמלי. דהרי גם המתח החשמלי 'רוצה' לשחרר אלקטרונים, רק שהיכא שתכין לו דרך להזרים בו אלקטרונים מיד יזרים שם. וא"כ כשא' לוחץ על המתג וסוגר מעגל חשמלי, א"כ אי"ז שהוא גורם שהזרם שישנו מכבר בסוללה עד"מ יגיע לנורה (דזה דומה לסילוק תריס של חץ), אלא שהוא באותו רגע ממש יוצר את זרימת החשמל, והוה ממש כמו בידקא דמיא.