בגליון תשצז עמ' 50 הקשה הת' ל. חיטריק במה שתירצו הרה"ג רי"א העלער והרשד"ב לוין, שהניחא זמן תפילה - שפיר הסבירו הנהגת החסידים להתפלל אחר זמן תפילה, אבל ברכות ק"ש, עדיין קשה, דמצינו מפורש בשו"ע אדה"ז ססנ"ח שאסור לומר ברכות ק"ש אחר זמן תפילה.

ראשית, יש להבחין הבדל עיקרי בין תשלומין לתפלה ותשלומין לק"ש. דתפילה היא ג"פ בכ"י. אבל ק"ש, שמצות קריאתה רק ב"פ בכ"י, יש ב' סוגי תשלומין לקרותה: תשלומין שאחר זמן ק"ש, אבל עדיין יום הוא; ותשלומין לאחר שהעריב היום, שאז עדיין, לכאורה, יכול להשלים ק"ש בלילה עבור היום, הואיל [בניגוד לשחרית שא"א להשלימה בערבית, כי הי' צריך להשלימה במנחה, וכשעובר תפלה אחת בינתיים, כידוע א"א להשלים התפילה שלפני פניו, כמבואר בסי' קח ס"ח] דטרם הגיע חיוב ק"ש הבא, שהחיוב הבא יהי' רק בסוף הלילה, [אחר הזריחה למחר].

וזהו החילוק בין פסק אדה"ז בסנ"ח סעיף יו"ד לבין מה שהביא שם בסעיף יא.

בסעיף יו"ד הביא אדה"ז שתי שיטות. שאם עבר זמן ק"ש לפי דעה הא' אין לקרות ברכותי' אחר זמנה, ודעה ב', י"א שאפשר לקרותה - וכ"ז הוא במשך היום, טרם תבוא השמש.

אבל בסעיף יא, פסק אדה"ז שלד"ה אסור לקרות ברכות ק"ש אחר זמנה, ובסעיף זה אין חילוק הנ"ל בין ב' השיטות, ונימוקו עמו: "כי היאך יאמר יוצר אור בערב ואשר בדברו מעריב ערבים בבקר"?! דנראה כחוכא וטלולא! דכוונת תשלומי ק"ש בסעיף זה הוא תשלום קריאת היום במשך הלילה.

וה"ה באיסור השלמת ברכות ק"ש שבסי' קח סעי' ד, שהובא בהמשך לדין השלמת ערבית בתפילת שחרית, שסברא הנ"ל במקומה עומדת, דא"א לומר מעריב ערבים בבקר.

ולפי ביאור זה, נחזור ליסוד שהובא בדבריו של הר' העלער, ותרתי הם: א) שעכ"פ נסתמך על מיעוט הפוסקים דאפ' להתפלל אחר הזמן, ב) הסיפור בגמ' שהתפללו לפני עה"ש, על סמך שתפילה לפני עה"ש היא דוגמת דין תפילה שלא בזמנה, כלאחר חצות.

ומצינו דוגמת הנ"ל לא רק בתפילת שחרית, אלא גם בברכות ק"ש.

מיעוט הפוסקים דס"ל שמותר לומר ברכות ק"ש כל היום הוא הרמב"ם בידו הל' ק"ש ספ"א, וכמ"ש הלחם משנה על אתר שהוא ע"פ הדעה בגמ' ברכות דף י, ב. וכן הובא בפיהמ"ש לרמב"ם במקומו בברכות, "לא הפסיד, ר"ל לא הפסיד הברכות אלא מברך יוצר ואהבה וקורא ק"ש". וכן הובאה הדעה ברא"ש שם. ובדברי חמודות על הרא"ש מציין לב"י סי' נח בדעת הרמב"ם, דאפי' איחר במזיד או בפשיעה, מ"מ מברך כל היום.

ואולי יש להוסיף עוד, דשיטת ר' האי גאון (הובא ברא"ש הנ"ל), והאריך בזה הר"א הרץ שי' בגליון העבר, דלברכות ק"ש אין קשר לק"ש עצמה, ודינה כתפילה (ועייג"כ בלקו"ת דברים עז, ד).

ואם נאמר שדינה כתפילה, והרי בתפילה מצינו עוד כמה פוסקים שלשיטתם אפש' להתפלל אחר הזמן.

ועי' באנציקלופדי' תלמודית ערך 'ברכות ק"ש' שם הביא הדין מהירושלמי ברכות ועוד, שהמתפלל ערבית עם הציבור מבעוד יום, יאמר ברכות ק"ש מבעו"י, שהברכות אינן של ק"ש ממש ואינן שייכות לה. והוא קצת בדומה למסופר בגמ' שמתפלל שחרית לפני נה"ח. [הדמיון הוא בתוצאה, ששניהם קורין לפני זמנם. היסוד להיתר, לכאו', שונה אצל כ"א. בברכות ק"ש, הואיל ואינן של ק"ש ממש. ובתפלה, מדין תפלה שלא בזמנה].