בקונטרס אחרון שבסוף ספר התניא כותב אדה"ז: "וכאו"א מהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי' שבתהלים קי"ט". וב'שיעורים בספר התניא' העיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: "לא ראיתי נזהרין בזה". ומציין למנהג שאומרים זה "ביום השבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל)".

[ויל"ע מה כוונת הקיצור של המלה אפי', שהרי אין כאן שם ה' וכיו"ב, והכתיב המלא הוא "תמניא אפין" (ברכות ד, ב).]

ויש להעיר מ"מנהגי ק"ק פרשבורג (בית הכנסת הגדול)" כפי שנתפרסמו לאחרונה ב"לוח חודש בחדשו תשס"א עם מנהגי ביהכ"נ כמנהג ארץ הגר" ס"ג: "בכל יום בין בחול, בין בשבת ויו"ט אמרו קפיטל קי"ט (תמניא אפי) קודם מנחה".

מעניין גם המנהג שם סכ"ז: "בקריאת התורה בשבת לא עשו הוספות רק קראו שבעי גברי... בלי אחרון...".