Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
אודותינו

צילן של התוועדויות

הקובץ, הורתו לידתו וקיומו מכוחו של הרבי בא. אין קובץ זה במה כשאר הבמות והאסופות התורניות למיניהן, שגם אותן עודד הרבי ללא הרף להופיע ולהתפרסם; שכן קובץ זה, שליווה את התוועדויות ושיחות הרבי כמין צל תמידי מאז הופעתו בשנת תש"מ, נהפך לחלק בלתי נפרד, מתהליך והתגלות תורתו-משנתו של הרבי.

בימים ההם, בימי ההתוועדויות הגדולות והעשירות, הרי היווה הקובץ [והקובצים הדומים לו, ובמיוחד הקובץ התאום של ישיבת תות"ל מוריסטאון] במדה מסויימת, כמין מפה משוערת למה שעתיד הרבי לדבר ולדון עליו בהתוועדות זו או אחרת. כדי להיות מוכן להתוועדות נדרשה בקיאות בנושאים שנידונו בהקובצים: איזו שאלה ברש"י - על התורה, שהעלו; איזו אי-הבנה בשיחה של הרבי, שעלתה לדיון; בעיה ברמב"ם מוקשה. ולפעמים, אף דממת הקובץ - אי התייחסות לשאלה בוערת שהיתה צריכה להישאל - עוררה אצל הרבי דיון שלם, ולעתים אף נוקב.

כידוע, בגלל העובדה שהרבי - כמו אדה"ז בשעתו - לא כתב בעצמו את תורתו הקדושה, הוקמו לשם כך גופים מיוחדים; החל מצוות ה'חוזרים', ששחזרו דברי הרבי בזכרונם, וכתבו את דבריו, עד לצוות שעסק בעריכתם וגיבושם לדפוס. לצד זה יש מעמד מיוחד לקובץ דידן, כי אם המוסדות הללו עסקו בכתיבה ובעיצוב, הרי קובצינו היווה ככח המתסיס, אם מותר להתבטא כך, בשלבי התפתחות הדברים. פשוטו כמשמעו: על אותם דברים שנכתבו בקובץ, הי' הרבי מפלפל ודן, מיישב ומבאר, עד שקרמו עור וגידים, ונוצרו בירורים שלמים ויסודיים.

התוועדויות ושאלות: כל הרוצה יבוא ויטול

מי שיודע משהו על התפתחותה של תורת חסידות חב"ד, בוודאי יודע על מקרים שונים, שבהם מאמרים מסויימים נאמרו בעקבות הפצרת חסיד גדול זה או אחר. ישנם דברי חסידות של אדה"ז למשל, שנאמרו בגלל הפצרותיו של 'רבי אייזיל מהומיל', ישנן אף רשימות בחסידות, שכתבן אדה"ז בגלל שאלותיו של 'רבי ישראל יפה', וישנם מאמרים מיוחדים, שאמרם אדמו"ר הצ"צ במיוחד עבור 'רבי הלל מפאריץ'. ואכן, במובן מסויים, הרי כל תורתם, מאמריהם ושיחותיהם של רבותינו, נכתבו לפי הבנתם ודרגתם של החסידים (כגון ספרי אדהמ"צ), ובכן, בהכרח שהבנת החסיד, שאליו מיועד הדיבור, היוותה למעשה גורם מסויים בתוכן וביצירת המאמר.

עם זאת, דברים אלו אירעו רק ליחידי סגולה, לחסידים בעלי שיעור קומה דוקא, לא כל מי שאין תוכו כברו הי' יכול לשאול ולקבל תשובה. אף בשנים הראשונות של נשיאות הרבי, היתה שאילת שאלות שמורה בלעדית ל'חוזרים', או יחידים שהדבר 'בער בעצמותיהם'. אך קובץ זה - לפי בקשת ותביעת הרבי עצמו - חולל מהפך. מעתה, כל מי שיש לו שאלה יבוא וישאל! אין זקוקים לסגולות מיוחדות, לא צריכים לתפקיד כלשהו - השערים פתוחים לרווחה. כשם שהתוועדויות הרבי היו פתוחות לכל - אף זה בניגוד למה שהי' בעבר, שרק יחידי סגולה השתתפו בהתוועדויות - כך השאלות על תוכנם של ההתוועדויות, נפתחו לכל. הרבי 'הזמין' את כולם, למקטנם ועד גדולם.

בלב ההתוועדויות

בראשית, מתוך היסוס, אכן השתתפו רק מעטים בדבר, ויש אף - שלא היו מודעים לכך, שהרבי אכן שואב מלא כף חפניים נחת, מכל פירכא וכל שאלה - שסברו וטענו להמערכת, שמייגעים בכך את הרבי יותר מדי; אך עם הזמן, הפך הקובץ לגורם מרכזי בהתוועדויות. מטיפות מועטות, נהפך הדבר לזרם אדיר. ואם לתת סקירה, על הסוגיות המסתתרות, בין למעלה משמונה מאות גליונות, נגיע למספר עצום של דיונים, שהיו במרכז השקו"ט של השיחות העמוקות בשנות ה"ממי"ם".

סקירה רופפת, לקוחה מזכרון בלבד, מבלי לבדוק כל דבר ודבר במקורו, מזכירה סוגיות יסודיות שנידונו והופרו, מתוך זיקה הדדית למה שנכתב בקובץ. הדיון הגדול בשנת תשמ"ב בדין אי-כתיבת ספר תורה בזמן הזה, התקיים מתוך משא ומתן על מה שנכתב אז בנושא זה בקובץ. שנה לאח"כ בשנת תשמ"ג, התעצמה ההתייחסות, דיון בדיני משיחה של בן מלך, שממנו צמחו אח"כ כשלשה 'לקוטים'; סביב לאחרון של פסח, התקיים דיון מסועף וחדשני בדין חובת קיום שבע מצות בני נח לנוכרים (אגב: הרבי ביקש שיכתבו בקובץ מקורות, למצוא סימוכין לשיטת הרבי!); בחג השבועות, הי' דיון עמוק בחסידות בגדר נצחיות התורה (שהתחילה מתוך יחידות עם האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר זצ"ל). בשנה שאחריה, עם הכרזת תקנת לימוד הרמב"ם, לקח קובץ זה חלק גדול בבירור וליבון דברים יסודיים בתחום זה, שהרבי דן בהשיחות (יש לציין: אשר לפני שהרבי פנה ללומדי הכולל, שיוציאו לאור ספר 'מראי מקומות' על הרמב"ם, ביקש הרבי שידפיסו מראה מקומות בקובץ), ועוד ועוד.

מעורבותו של רבינו, הגיעה לשיאה בשנת תשמ"ד, שעה שהרבי ביקש שיתרצו שאלותיו ברש"י, בקובץ. זוכרני את 'מבול' היישובים, שעשו את דרכם לשלחן המערכת. ומשך זמן אח"כ (מש"פ פקודי תשמ"ו), בחר הרבי שאלותיו ברש"י, מתוך השאלות שהועלו באחד מהקובצים!

התוועדויות לשעתן ולדורות

מאז 'ג' תמוז', כשאין אנו זוכים לשמוע תורת הרבי מפיו, אחריותו של הקובץ אף הוכפלה. על קובץ זה - היחיד מסוגו, בתדירותו ובתוכנו הגדוש בכרם חב"ד, ואף בעולם התורני כולו - הוטלה המשימה, להמשיך את הדיון בדברי הרבי, ובאופן של מוסיף והולך, "יתיר מבחיוהי". ואכן, מידי שבועיים, מופיעים בין דפיו הפשוטים של קובץ שגרתי זה, שנדפס ברגילות ובצניעות אופיינית, דיונים עשירים ומעמיקים, רציניים ולא שיגרתיים בעליל, בדברי הרבי בכל התחומים, אם בעניני משיח וגאולה ואם ב'לקוטי שיחות' שהוגהו ע"י הרבי, אם בשיחות הבלתי מוגהות, אם באגרות קודש או ב'רשימות' החדשות.

כך, שבין דפים אלו, רעיונותיו של הרבי רוטטים, חיים וזורמים במלוא אונם, בלי שום חיץ החוצץ בין אותו יום, לבין השנים שבאו אחריו, אלא חדשים ממש, בחינת 'ולא יסף'. ואכן, יה"ר שנזכה לשמוע תורה מפיו ממש שמ'אתו תצא'.


דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה