תות"ל – 770
בתוס' בבא בתרא עד, א (ד"ה פסקי חדא קרנתא) כתב: "אבל קשה על המנהג שנוהגין להסיר ציצית מטליתות של מתים .. ורבינו חיים כהן צדק פירש דאנן קיימא לן כרבי יוחנן דאמר (נדה סא, ב) מצות בטילות לעת"ל וההוא דמנחות [דאמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית (מנחות מא, א) וכן שאר המקומות שאיתא דמתים חייבין בציצית] איירי אליבא דשמואל דאמר אין בטילות ולכן צריך שיהא לו ציצית שעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ואם יסירו לו הציצית נמצא שלע"ד יעמוד בלא ציצית".
ויש להעיר, שהרי אדה"ז בתניא אגה"'ק סי' כו (קמה, א) כתב "ומ"ש רז"ל דמצות בטילות לע"ל היינו בתחה"מ, אבל לימות המשיח קודם תחה"מ אין בטלים", ואילו שמואל מדבר רק בימוה"מ (ש"אין בין העוה"ז לימוה"מ") ולא בתחה"מ, ובתחה"מ אה"נ שמודה שמואל שמצות בטילות, וכמו שמודה שאז יהיה שינוי במנהגו של עולם, כמבואר בכמה מקומות בלקו"ש בתיווך דברי הרמב"ם ועוד.
וזה אינו כדעת התוס', שהרי לפי מש"כ אדה"ז הא דמצות בטילות היינו בתחה"מ, והא דאמר שמואל הוא בימוה"מ ולא פליגי. ולפי תוס' שמואל כן חולק על הא שמצוות בטילות אף בתחה"מ. או שי"ל שתוס' גם מדבר בזמן של ימוה"מ ושע"ז חולק שמואל, ואז לא יובן לפי מש"כ אדה"ז שמצוות בטילות לתחה"מ דוקא.
ולכאורה יש לומר שבמה שכתב אדה"ז שבימוה"מ לא יהיו המצות בטילות הוא תלוי במחלוקת הראשונים אם ייתכן שמצות יהיו בטילות בימות המשיח או שאינם בטילות לימות המשיח, וכדלקמן:
איתא בשבת (קנא, ב): "והגיעו שנים אשר אין בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם זכות ולא חובה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ".
ופרש"י: "לא זכות – לא דבר לזכות בו שכולם עשירים. ולא חובה – לאמץ לב ולקפוץ יד". דהיינו שהמדובר שאז יהיה שינוי מנהגו של עולם בזה שיהיה שפע גשמי. וראה בהגהות יעב"ץ שכתב: "יפה פירש רש"י ומוכרח הוא כי אי אפשר לומר שיתבטל חיוב קיום התורה בכללה בימי המשיח, עמ"ש רפ"ג דר"ה בס"ד".
אבל הריטב"א בנדה (סא, ב) כתב: "והא דאמרינן זאת אומרת מצות בטילות לעתיד לבא, פירשו הראשונים לעתיד לבא לזמן תחית המתים. והיינו דאמרינן בפרק שואל במסכת שבת אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. ומה שאמרו ופליגא דשמואל, דאמרו אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות, לא מפני שסובר שמואל דאין מצות בטילות לעתיד לבא, וליפלוג אהא מתניתא ומתניתין דתנן תכריכי המת אין בהם משום כלאים, אלא דשמואל סובר שאין תחית המתים כלל לימות המשיח אלא לאחר מכן בסוף הכל.."
והיינו דס"ל להריטב"א, דעכ"פ גם בתחה"מ דימוה"מ (והוא הרי המקור הראשון לחילוק שבין תחה"מ דצדיקים שזה בימוה"מ לתחה"מ הכללית שהיא בעוה"ב וכמובא בשו"ת הרידב"ז ח"ב סי' תרלז וח"ג סי' תרמד) לא יהיה חיוב מצות.
וא"כ י"ל שכמו"כ מה שכתב תוס' דאנן קיי"ל כר' יוחנן מדובר ג"כ בימוה"מ של קמים אז (צדיקים) יהיו המצוות בטילות, וכמאמר הגמ' בשבת, וע"ז חולק שמואל שס"ל שבימוה"מ אין שינוי במנהגו של עולם, ולכן או שאז אין תחה"מ כלל לצדיקים, או שאלו שיהי' נס פרטי של תחה"מ עדיין יהיה חיוב מצוות. ואה"נ שלזמן תחה"מ גם לשמואל מצוות בטילות.
אבל לשיטת רש"י, גם לקמים בתחה"מ יהי' חיוב מצוות.
ומחלוקת זו היא לכאורה יסוד החקירה בקו"ש ח"ב סי' כט, מהי סיבת ביטול המצות לעת"ל, דלדעת שמואל סיבת הביטול של המצות הוא כיון שהזמן של תחה"מ גורם שלא יהיו חייבים במצות, ואילו לדעת ר' יוחנן המיתה היא גורמת הפטור מהמצות, ולכן אף אם יקום אדם בזמן של חיוב מצוות (לחיים אז) יהא פטור מקיום המצוות.
(אף שעל סברא זו יוקשה מהא שמתים שהחיה יחזקאל וכו' שהיו חייבים בתפילין ועוד, וכבר כתבנו בקובץ הערות וביאורים דמנצ'סטר חוברת א, ב וד (תשנ"ה), שאין הכוונה שרק המיתה בלבד היא הגורמת הפטור, אלא המיתה והקימה על מנת להשאר קיים ולקבל שכר היא גורמת הפטור).
וכן יש לומר בנוגע למחלוקת רש"י והריטב"א, שלרש"י אף לקמים אז יהי' חיוב מצות אף לפי ר' יוחנן, משא"כ לפי הרשב"א והתוס', לקמים אז לא יהיה חיוב מצות לפי ר' יוחנן. וכבר נתבאר שמש"כ כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר השיחות ה'תשנ"ב עמ' 28, (שמקשה מר"י שמדבר בימוה"נ לר"י שמדבר בתחה"מ ה"ז לפי הריטב"א, ואכ"מ.
ולהוסיף עוד, שמש"כ בתוס' "שעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן נמצא שלעתיד יעמוד בלא ציצית", גם הפירוש בזה תלוי במחלוקת הנ"ל.
דלפי שמואל הפירוש בזה הוא שיעמדו בתכריכין שבהם נקברו, ולכן צריך לקברם בציצית, ואילו לפי ר' יוחנן הפירוש בזה הוא שיעמדו בלבושיהן שלבשו מחיים ואזי ילבשו מצוות. וכמ"ש כ"ז בקובץ 'פרחי השלוחים' (אה"ק תובב"א, ה'תשנ"ח) עיי"ש בארוכה. ויש עוד להאריך בכ"ז, ויה"ר שתומ"י כבר יאמר הקב"ה לצרותינו די, בביאת משיח צדקנו בקרוב, וכ"ק אדמו"ר בראשנו.
Download PDF