E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ג' תמוז - ש"פ קרח - תשנ"ט
גאולה ומשיח
בגדר ערי מקלט לעת"ל
הרב אברהם הרץ
ר"מ בישיבה

בלקו"ש חכ"ד פ' שופטים (ב) מתרץ קושית המפרשים (של"ה אריז"ל ועוד) דמהי הצורך להוסיף ערי מקלט לעת"ל בקיני קניזי וקדמוני דמפשטות הכתובים (שופטים יט,א ואילך) משמע שהיא כדי שלא ישפך דם נקי שיהי' מצב של הורג נפש בשגגה וצריך לנוס שמה מפני גואל הדם.

וע"ז הקשו מפרשים הנ"ל דבזמן לעת"ל הרי לא יהי' קנאה ותחרות ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ "בודאי לא יקרה שום רע אפי' כי הרע יכלה מהעולם ולא יהי' רק טוב" (לשון השל"ה הובא בהערה 20 שם).

וא"כ לא יהי' לעת"ל מצב של הורג אפילו בשגגה, שהרי עבירה אפילו בשוגג נודע מזה שיש להאדם העובר איזה שייכות להרע שבהחטא ולכן צריך כפרה.

ומכיון דלעת"ל לא יהי' שום רע א"כ לא יעבור אדם עבירה אפילו בשגגה, ודאי לא יהי' הורג נפש בשגגה ומהי הצורך בהוספת ערי מקלט לעת"ל.

ואין לומר דלשיטת הרמב"ם דעולם כמנהגו נוהג (בתקופה הא') וא"כ אז יהי' מצב של הורג בשגגה שהרי הרמב"ם לא הביא הוכחה לשיטתו דעולם כמנהגו נוהג מהוספת ערי מקלט לעת"ל אלא מבר כוכבא עיי"ש.

ומשמע דאין להוכיח מערי מקלט שעולם כמנהגו נוהג.

ומבאר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (אות ה) דיש לומר דאין הצורך בהוספת ערי מקלט משום ההורג בשגגה לאחר ביאת משיח, אלא היא לצורך מי שהרג בשגגה בזמן הזה ונמצא בארץ קיני קניזי וקדמוני שלאחר ביאת המשיח צריך לנוס לערי מקלט כדי להנצל מגואל הדם.

ומביא דוגמא מהא דמצינו דר' ישמעאל כתב על פנקסו כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה.

דכמו דלענין חיוב חטאת יצטרך להביא קרבן על עבירות שחטא בשוגג בזה"ז כמו"כ בחיוב גלות צריך לנוס לעיר מקלט על הריגה בשוגג בזה"ז.

ובהערה 41 שם כתב וז"ל ואף את"ל ע"פ משנ"ת שאי"ז חיוב על כ"א ושלימות הכפרה נעשית ע"י התשובה שבזמן הזה (ראה לקו"ש חי"ח שם ע' 416, ובארוכה בשיחת ו' תשרי תשמ"א).

[היינו דאדרבה מזה שלא מצינו אצל אחרים שכתבו על פנקסם רק אצל ר' ישמעאל משמע דנעשית שלימות הכפרה בזה"ז בתשובה בלא קרבן דעכשיו שאין קרבן לא צריך קרבן לכפרה ראה בארוכה בלקו"ש שם, וא"כ כמו"כ בחיוב גלות מכיון דעכשיו אין גלות, נתכפר על עבירה של הורג בשגגה בתשובה, (ולא ידח ממנו נדח)] [ע"ז מתרץ] יש לומר דשאני גלות שהוא לא רק כפרה בקרבן אלא גם בגדר עונש.

[היינו דבחיוב גלות יש ב' גדרים א) כפרה וזה נעשה בזה"ז ע"י תשובה כנ"ל ב) עונש ולכן צריך לגלות כדי לקבל עונשו].

וממשיך בהערה שם וז"ל ואף שחיוב קרבן חטאת הוא מצות היחיד והמצוה דגלות היא מצות הבי"ד דמצות עשה להגלותו (רמב"ם רפ"ה מהל' רוצח) הרי "גם המכה גם הוא בכלל מ"ע זו שנאמר (מסעי לה,כח) עליו כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול" (חינוך מצוה תי בתחלתה)..

ואף שזהו לאחר גמר דין, הרי גם בתחלה חיוב עליו (משום הגנה כדלקמן בפנים). וראה לקמן הערה 47 עכ"ל.

וצריך ביאור מהי הקושיא דחטאת היא מצות היחיד וגלות היא מצות הבי"ד, דמדוע מצות הבי"ד להגלותו לא יהא חל בביאת המשיח לזה שהרג נפש בשגגה בזה"ז דמאי שנא אם זה מצות היחיד או מצות הבי"ד.

ומסגנון השאלה והביאור משמע דאם הי' רק מצות הבי"ד לא הי' הבי"ד מחוייבים להגלותו לזה שהרג בזה"ז. וצ"ב.

והנה הא שמבאר דיש ב' דינים א) מצות בי"ד להגלותו ב) מצות היחיד לנוס. הנה יש שכתבו (ראה שיח השדה שער ד סוף סימן ז) דהרמב"ם סבר דהיא חיוב רק על הבי"ד (דהרמב"ם הרי הזכיר רק החיוב על בי"ד דלא כהחינוך שהזכיר שניהם) אמנם מההערה כאן משמע דגם להרמב"ם יש חיוב על עצמו לנוס שמה כמו שכתב החינוך.

ובשיח השדה שם מבאר דזה תלוי בגדר חיוב גלות אם זה עונש או כפרה, דאם זה חיוב עונש לא מצינו שיהא אדם חייב להביא על עצמו עונש (ראה בסנהדרין מג. ובספר חסידים סי' תרעח). וזה חיוב על בי"ד כמו שאר חיובי עונשים.

אבל אם זה בגדר כפרה אז חייב להתכפר בעצמו כמו בשאר חיובי כפרה חטאת וכיו"ב.

והנה הרמב"ם הל' רוצח פ"ז הי"ג כתב בפירוש דגדר גלות היא גם כדי שיתכפר בו וז"ל ". . שכבר נתכפר בו בגלותו".

וכן מבואר במכות ב: "כי היכי דליהוי לי' כפרה".

וא"כ על כרחך דגם להרמב"ם יש חיוב על עצמו לנוס שמה כמו כל חיובי כפרה ושפיר כתב בהערה דיש ב' דינים בחיוב גלות לשיטת הרמב"ם.

אבל א"א לפרש כן שהרי בהערה כאן כתב דשלימות הכפרה נעשית כבר ע"י תשובה בזה"ז וכל החיוב לנוס לעת"ל לזה שהרג בזה"ז היא כדי שיקבל עונשו ובהמשך לזה כתב דיש עליו החיוב ג"כ ומשמע דגם בגדר עונש חייב בעצמו (דלא כהמבואר בשיח השדה שם).

ויש לבאר בזה דלשון החינוך המובא בהערה היא "גם המכה גם הוא בכלל מ"ע זו שנאמר (מסעי לה,כח) עליו כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול (חינוך מצוה תי בתחלתה)".

ולא כתב דיש עליו חיוב לגלות אלא דגם הוא בכלל מ"ע זו דישב עד...

ולפי"ז אע"פ דבעונשים לא מצינו שיהא חייב להביא על עצמו העונש אלא בי"ד הם שמחייבים אותו, מ"מ בגלות גדר קיום המצוה היא שגם האדם הוא בכלל המצוה שאחר שהגלו אותו בי"ד מקיים האדם ג"כ מצוה בזה שישב שם. ואי"ז רק דין ומצוה על הבי"ד.

(וגם יש עליו חיוב לנוס לערי מקלט משום הגנה כמבואר בסוף ההערה כאן ובפנים השיחה).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות