בשיחת יום ב' דחה"ש – התוועדות ב', תשמ"ט ("התוועדיות" ח"ג ע' 297 (בלתי מוגה)):" ...נשמות בגופים דוקא, וכמודגש במ"ת, ש"פרחה נשמתן, והחזירה להן הקב"ה בטל תחי'", מעין ודוגמת תחיית המתים. ויש להוסיף, שעי"ז נעשה גם הענין דתחיית המתים בנקל יותר [ההדגשה במקור] (כיון שכבר הי' מעין זה בשעת מ"ת), ובפשטות - שתיכף ומיד ממש "הקיצו ורננו שוכני עפר", וכל בנ"י מכל הדורות שלפני"ז" [ההדגשה שלי].

"והשאלה מדברי הזהר שתחה"מ דכל ישראל (מלבד הצדיקים כו') תהי' ארבעים שנה לאחרי ביאת משיח צדקנו - הלואי שתשאר רק ה"דאגה" משאלה זו, וכשיבוא אליהו הנביא, יתרץ גם שאלה זו."

עכלה"ק בנוגע לענינינו.

ואולי י"ל אשר מה שהביא כ"ק אדמו"ר לחדש חידוש נפלא, שלא כדעת הזהר, ושלא כמו שכותב בעצמו ב"תשובות וביאורים" (ע' 52) בנוגע לזמן תחה"מ, אשר "זמנה, תנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות, קבוץ גליות קודם לתחיית המתים כו' תנן ארבעים שנה קודם הקבוץ גליות לתחה"מ (זהר ח"א קלט, א.. וראה ג"כ שם קלד,א.)"

(ובפשטות, זהו כדברי השיחה "שתחה"מ דכל ישראל (מלבד הצדיקים כו') תהי' ארבעים שנה לאחרי ביאת משיח צדקנו", כי (לכאורה) קבוץ גליות מיד אחרי בנין ביהמ"ק, ובנין ביהמ"ק (לכאורה) ג"כ באופן של "מיד", ובפרט שהרי דברי הזהר הם לפי הדעה בסנהדרין (צ"ט,א) אשר כל ימוה"מ הם מ' שנה, ואכ"מ.)

הנה מה שהביאו לזה, אולי י"ל כדלהלן: ב"תשובות וביאורים" (ע' 50) כותב רבינו: "ובכלליות שלשה זמנים בזה: עולם הזה, ימות המשיח, תחיית המתים. עוה"ז הוא זמן המלחמה בין היש והרוחני, הטוב והרע ... בימות המשיח כשישלימו בני ישראל את המלחמה ... אז יגיעו הם לשלמות האדם ... ובמשך ימות המשיח עצמם יעלו ע"י עבודתם בסולם השלימות, שלכן ימוה"מ הוא הזמן דהיום לעשותם. ואדרבה אז הוא עיקר דהיום לעשותם ותכלית שלימותו."

(ועיי"ש עוד המשך דבריו הק' בנוגע לזמן תחה"מ, ובנוגע להגילוים ד"ממלא, סובב, ועצמות" בג' זמנים אלו ד"עולם הזה, ימות המשיח ותחיית המתים", ועייג"כ ב"קונטרס בענין 'הלכות של תושבע"פ שאינן בטלין לעולם'" בנוגע הב' זמנים דימוה"מ ותחה"מ).

והנה, באם נאמר אשר רק צדיקים יקומו לאלתר משא"כ "כל בנ"י מכל הדורות שלפני"ז" יקומו רק אחרי ארבעים שנה לתחה"מ, הרי יוצא לפי"ז אשר כמעט כל ישראל - חוץ מאלו שחיים עכשיו וה"מועטים" "ששתלן בכל דור ודור" - לא "יגיעו הם לשלמות האדם", לא "יעלו ע"י עבודתם בסולם השלימות", לא יזכו ל"היום לעשותם. ... עיקר דהיום לעשותם ותכלית שלימותו."

והסברה נותנת אשר כמו שעוה"ז - עם כל העילוים המגיעים לכל בנ"י ע"י "המלחמה בין היש והרוחני, הטוב והרע" - הוא חלק מהחיים דכל בנ"י במשך כל הדורות, וכמו שתחה"מ - עם כל העילוים שיגיעו לכל בנ"י, "תכלית שלימות מין האדם ... שכר נעלה ביותר שאין לנו מושג בזה ... תכלית שלמות בריאת עוה"ז. שלכך נברא מתחלתו להיות לו ית' דירה בתחתונים" (ל' התשו"ב) - הוא חלק מהחיים דכל בנ"י שחיו במשך כל הדורות (עיי"ש בתשו"ב עד כמה רבינו מכריח לפרש שזהו לכל בנ"י), הנה כמו"כ ימוה"מ - עם כל העילוים המגיעים ע"י ימוה"מ, כנ"ל - הוא חלק מהחיים והתפקיד וכו' דכל בנ"י שחיו במשך כל הדורות.

ואולי זהו מה שמכריח רבינו לפרש שלא כהזהר, וסומך א"ע על "אליהו" לתרץ השאלה וכו'.

וזאת למודעי: מובן וגם פשוט שאף שיקומו כל בנ"י אז לתחה"מ, מ"מ אי"ז שולל התקופה דימוה"מ, דאדרבה, ענין הקימה דכל בנ"י תומ"י הוא בכדי שיזכו גם להזמן דימוה"מ.

(אלא דלפי הנ"ל יל"ע בנוגע לשיטת ר"י ש"מותר לקברו בכלאים", שהרי אז הרי הם מחויבים במצות. וכמדומני שכבר שקו"ט בקובצים הקודמים עד"ז בנוגע ה"צדיקים הקמים לאלתר".)

אלא דלפי"ז יש לעיין להיפוך, במה יתבטא תחה"מ, מאחר שכל בנ"י כבר קמו (לבד מאלו שחיים עכשיו). וכמו"כ יל"ע באם אלו שכבר קמו יצטרכו עוה"פ לה"חוזרין לעפרן" קודם תחה"מ, שהרי בימוה"מ "ישנה עדיין לסט"א בעולם בערב רב. ומובן שממילא עי"ז יש חסרון גם בשלימות בנ"י. ולכן כל אלו החיים בימות המשיח ימותו קודם תחה"מ ורק אח"כ יקומו" (תשו"ב ע' 50)

ואולי יובן הנ"ל עפ"י ביאור כ"ק אדמו"ר אשר "חוזרין לעפרן" אי"צ להיות כפשוטו (ולפעמים ביאר שגם לא יהי' כפשוטו), אלא באופן ד"נפשי כעפר גו'", ביטול, וכו'. ועפי"ז הרי"ז שייך אז לכל בנ"י - ובשוה. ועצ"ע.

ומענין לענין באותו ענין: עפ"י המבואר בתשו"ב בנוגע להג' זמנים דעוה"ז, ימוה"מ ותחה"מ, אשר הם הגילוים דהג' דרגות ד"ממלא, סובב, ועצמות" אולי יש להבין מה שמבואר ב"בקונטרס" הנ"ל בנוגע לקיום המצות בהג' זמנים דעוה"ז, ימוה"מ ותחה"מ, ואשר בזה"ז הלכה כבית הלל, בימוה"מ הלכה כב"ש, ובתחה"מ הלכה כשניהם.

ועכ"פ בקיצור (ו"תן לחכם" וכו'): מצות - דזה"ז - ב"ה, ממלא ("שטח"); ימוה"מ-ב"ש, סובב1, ("קו"); תחה"מ-עצמות ("נקודה") וע"כ בין כב"ש וכב"ה - ריבוי פרטים מצד אחדות פשוטה דוקא וכו' (ועיי"ש בסוף ה"קונטרס").

ואולי י"ל אשר כמו שזה ב"עולם" (היינו איך שזה מתבטא במצות שענינו דוקא ב"עולם"), כמו"כ הרי"ז בא לידי ביטוי ב"נפש": זה"ז - נרנ"ח, ממלא (בכללות ממלא שהרי גם חי' מקיף הקרוב וכו') ("שטח"), ימוה"מ - יחידה, סובב ("קו"), תחה"מ -עצה"נ שלמעלה משמות, "ניצוץ בורא", עצמות ("נקודה"). וכן הוא בנוגע ל"שנה": כללות שית אלפי שנין - ז"א, ממלא ("שטח"), מ' שנה דימוה"מ ("מם סתומה"2) דסובב ("קו"), שמביא לה"קאים אדעתי' דרבי'", "נקודה העצמית" דעצמות בתחה"מ ("נקודה").

ואולי י"ל, אשר לפי"ז מתורץ ג"כ איך שייך זמן בלתי מוגבל בתחה"מ, והרי זמן א"א להיות בל"ג (וכמבואר בדרך אמונה, ובכ"מ) וכו', משא"כ מצד אח"פ ונמנע הנמנעות שיתגלה בתחה"מ - נקודה עצמית אחת שכולל (נושא) ריבוי פרטים. ואכמ"ל.3