תלמיד בישיבה
בקובץ הערות וביאורים גליון ג' (תתה) מביא הרב ש.ב.וו. שי' מ"ש בשיחת יום ב' דחג השבועות (התוועדות ד') תשמ"ט וזלה"ק:
"ויש להוסיף שעי"ז נעשה גם הענין דתחיית המתים בנקל יותר (כיון שכבר הי' מעין זה בשעת מ"ת), ובפשטות - שתיכף ומיד ממש "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכל בנ"י מכל הדורות שלפנ"ז, והשאלה מדבר הזהר שתחה"מ דכל ישראל (מלבד הצדיקים כו') תהי' ארבעים שנה לאחרי ביאת משיח צדקנו - הלואי שתשאר רק ה"דאגה" משאלה זו, וכשיבוא אליהו הנביא, יתרץ גם שאלה זו".
עכלה"ק בנוגע לענינינו.
וכותב דחזינן דדעת רבינו הוא שלא צריך הפסק של מ' שנה בין ימות המשיח ותחית המתים, ועפ"ז מת' הרב הנ"ל איך מתאים זה שלדעת הרמ"ק והרמב"ן תחיית המתים צריך להיות מאתיים שנה קודם כלות אלף השישי (-ת"ת), ולדעת הזהר צריך משיח לבוא מ' שנה קודם לכן, וא"כ הי' משיח צריך לבוא בשנת תש"ס, אבל לפי שיטת כ"ק שלא צריך להיות הפסק מ' שנה. יובן איך משיח עדיין לא בא - ר"ל, זאת אומרת שהרב הנ"ל רוצה להוכיח שדעת כ"ק היא שמשיח יכול לבוא (-לדעת הרמב"ן) מיד לפני ת"ת.
ולפי עניות דעתי אין נראה שכוונת כ"ק אדמו"ר הוא לומר שאי"צ ארבעים שנה בין ימות המשיח לתחיית המתים, אלא שתחיית המתים יכול להיות מיד אחר ימוהמ"ש (ולא צריכים לחכות ארבעים שנה).
שהרי כל הסגנון של כ"ק אדמו"ר הוא בל' ברכה, שמשיח יבוא עכשיו, ויהי' תחיית המשיח עכשיו - ו"בפשטות שתיכף ומיד ממש "הקיצו ורננו שוכני עפר"... הלואי שתהי' רק ה"דאגה" משאלה זו וכשיבוא אליהו הנביא..." - ברור שרוצה כ"ק למצוא אפשריות שמשיח יבוא מיד ותחה"מ יהי' מיד אח"כ, ואומר הגם שיש דעה של הזהר, עכ"ז אליהו יבוא ויתרץ שאלה זו. ואם הכוונה כפי שכתב הנ"ל???, הי' כ"ק צריך לומר בפירוש, דל"צ לדברי הזהר, ומזה שמחפש "היתר" שמשיח יבוא, ואליהו יתרץ, מוכח שבאמת צריכים לחכות מ' שנה עד תחה"מ, אלא מכיון שא"א להישאר יותר בגלות ובמעמד ומצב שישנם עדיין "שוכני עפר", בודאי הקב"ה יגאל אותנו מיד, ותשב"י יתרץ.
כך מובא גם (ויותר ברור) בשיחות קודש י' שבט תש"כ (עמ' 188):
"און דעמולט וועט דאס פורץ זיין די אלע גדרים ומדידות והגבלות אז אע"פ וואס עס שטייט אין זהר (ח"א קלט, א) אז ס'דארף גאבויערן פערציג יאר פון איין ענין ביז דעם צוויטן, איז ד' פערציג יאר קאנען זיין "כימים אחדים באהבתו אותה" און מצד דערוף קען דאס דאס אויך זיין אין א רגע קטן, ובשעתא חדא וברגעא חדא".
חזינן מהא דאין כוונת כ"ק שאין סוברים כדעת הזהר, אלא שאפשר למצוא היתר לסיים המ' שנה מיד, וא"כ א"א לומר - שהרמב"ן למד כדעת הזהר.
Download PDF