בריש הל' מלכים פי"א כ' הרמב"ם: המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה (וי"ג: לממשלה) הראשונה ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.

והנה צ"ב כפל הלשון מלכות בית דוד ליושנה, לממשלה הראשונה. ולכאו' הי' אפ"ל ע"פ דברי השו"ת חיים שאל להחיד"א סי' צ"ז (הובא בלקו"ש חי"ח ע' 278 הע' 51) "פירוש שיהי' מלך על כל ישראל ויהודה כמו שאמר הכתוב ומלך אחד יהי' לכולם . . וכל זה כלל הרמב"ם באומרו מלכות בית דוד ליושנה". והנה מצינו במיכה (ד, ח) שכ' "ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם", וכ' שם רש"י "תבא הממשלה שלימה כולה אל בית דוד בירושלים כאשר היתה בתחילה עד שלא נחלקה, ומה היא הממשלה הראשונה הממלכה לבת ירושלים", ועד"ז פי' בצו"ד. ולפ"ז הי' אפ"ל שהפי' בדברי הרמב"ם הוא, שהתיבות "הממשלה הראשונה" הם פי' למ"ש "מלכות בית דוד ליושנה", והיינו שתהי' הממשלה שלימה על ישראל ויהודה יחדיו כמו שהי' בתחילה. (וכן כנראה למדו ברמב"ם הוצאת פרנקל במקורות וציונים).

אמנם בזה עדיין לא יתורץ כפל הלשון, דזה שיהי' מלך על ישראל ויהודה יחדיו נכלל כבר במ"ש "ליושנה" כנ"ל מהחיד"א, ואם התיבות הממשלה הראשונה באים לפרש זה יותר הרי א"כ הו"ל להרמב"ם לכתוב זה בהדיא.

והנה בחסידות מבואר (ראה במקומות שנסמנו בלקו"ש חט"ו ע' 237 הע' 60, ובס' אור התפלה ח"ה עה"פ מלכותך מלכות כל עולמים וגו', ע' שס"ה ואילך) שמלכות הוא ברצון וממשלה הוא בע"כ. "והנה ההפרש שבין מלוכה וממשלה למעלה הוא כי פנימיו' המל' היינו חב"ד שבמל' נק' מלוכה וחיצוני' המל' היינו נהי"ם שבמל' נק' ממשלה. כי פי' מלך הוא עד"מ כאשר אנשי המדינה מושחים איש אחד ומקבלים אותו שיהי' מלך עליהם כרצונו . . אבל ענין ממשלה הוא ענין שליטה וממשלה שהוא עפ"י הכרח העבד ולא כרצונו כי כך פי' של תיבת מושל שהוא מושל עליו בע"כ ואין רצון העבד מסכים לכך אלא מפני שמוכרח לכך כו' והרי זה כדמיון מי שיש לו חיות ובהמות שלא יתכן לומר שהוא מלך עליהם מפני שאין להם שכל והכרה להיות מקבלין אותו וסרים למשמעתו עפ"י רצונם אלא רק ע"י הכרח מחמת שמכה אותם אם סרים מן הדרך וה"ז ענין ממשלה כנ"ל. וכך הנמשל למעלה חב"ד שבמל' היינו בחי' מלוכה דהיינו כאשר התפשטות מלכותו ית' על העולמו' הוא עפ"י רצונם שמקבלים עומ"ש מפני שיש להם דעת והכרה באלקות . . אבל נהי"מ שבמל' הוא בחי' התפשטות הממשלה להיות מושל על בריותיו ועושה משפט בהם להעניש הרשע וליתן שכר טוב לצדיקים כו' אפי' בע"כ דהיינו בעולמו' התחתונים שאין השגתם ושכלותם מגיע להיות משיג ומכיר אלקותו שיהי' מקבל עומ"ש ברצון אמיתי וד"ל". (מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע ע' קמ ואילך).

ובהמשך השיחה בלקו"ש שם מבאר שישנו העבודה דלימוד התורה בהבנה והשגה שמצד זה נעשה הקבעומ"ש שלו מתוך תענוג ורצון - מלוכה. ולימוד התורה להלכה למעשה שצ"ל בביטול מכל וכל, ובמילא קיום המצות בכלל כהלכתן, שהוא ע"י כפי' וביטול מציאותו - דוגמת ענין הממשלה. ושם הע' 65 כ': בהנסמן בהערה 60 דבחי' ממשלה היא למטה מבחי' מלוכה. אבל עפ"י המובא בהערה 55 במעלת הביטול דבחי' ירושלים על בחי' ציון, מובן גם בנדו"ד, דשרש הממשלה הוא ביטול למעלה מטו"ד - ראה סידור שם, ויהל אור שם, דמלוכה היא מבחי' פנימיות המלכות (כחב"ד חג"ת דמלכות) וממשלה מבחי' נה"י דמלכות - בלי טעם ורצון. וכידוע בענין היראה . ." ע"כ בהנוגע לענינינו.

שהמובן מזה לכאורה י"ל כמו"כ במלכותא דארעא דישנו הענין של הכרת מעלת המלך מצ"ע שעי"ז מכתירו ומקבל עליו עול מלכותו ברצון כו', וקיום הוראותיו בפועל בקב"ע הוא דוגמת ענין הממשלה שהוא ביטול וקב"ע, (למטה מטו"ד, ששרשו הוא ביטול למעלה מטו"ד).

וראיתי במדרש שמואל על מס' אבות פ"ו מ"א על מ"ש שם "ונותנת לו מלכות וממשלה" שכ' בתוך דבריו "ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, כמו שאירע לשלמה המלך ע"ה שזכה בתחלה למלכות על ישראל, ואחר כך לממשלה, רצה לומר שיהי' כל העולם תחת ממשלתו ופורעים לו מס . .", ע"כ בהנוגע לעניננו. ובהמשך דבריו מביא מספר לב אבות "ונותנת לו מלכות וממשלה וחיקור דין, מנהג העולם הוא שהמלך אין המלכות מתנהג על ידו רק על ידי המשנים והשרים על פיהם יצאו ועל פיהם יבאו וזו תקרא ממשלה . .", ע"כ בהנוגע לעניננו.

ולכאו' י"ל שב' הפירושים הנ"ל הוא בהתאם למשנת"ל. והיינו דזה שכל העולם הי' תחת ממשלת שלמה, הוא באופן שלא קבלו עליהם עול מלכותו בפועל רק שפרעו לו מס, שזהו חיצוני' ענין המלכות, ועד"ז מ"ש הלב אבות שממשלה היינו הנהגת המלוכה בפועל, הוא בדוגמת המבואר לעיל בלקו"ש שקיום הוראות בפועל בקב"ע הוא דוגמת ענין הממשלה.

ועפ"ז לכאו' י"ל גם בנוגע לדברי הרמב"ם שמלך המשיח עתיד להחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה, שמלכות בית דוד ליושנה הוא ענין המלכות, וממשלה היינו השליטה בפועל.

והנה השליטה בפועל דמשיח יהי' הן בבנ"י והן באומות העולם. ובנוגע לבנ"י ענין הממשלה לכאו' הוא כעין הפי' בלקו"ש הנ"ל היינו לא בנוגע לעצם קבלת עול מלכות המשיח באופן של כפי', כ"א שיהי' שולט עליהם בנוגע להנהגה בפועל (שביטול וקב"ע העם נק' בשם ממשלה גם כשקבלו עומ"ש ברצון כנ"ל). [אלא שלכאו' ממ"ש הרמב"ם לקמן ה"ד ויכוף כל ישראל מוכח דיהי' ג"כ ממשלה בע"כ על בנ"י (בשביל קיום התומ"צ) עכ"פ בהתקופה דחזקת משיח, אלא שמ"מ נק' בשם מלך לא בשם מושל שלכאו' זה מורה שיקבלוהו עליהם למלך ברצונם].

ובנוגע לאומות העולם מפורש בלקו"ש חי"ח ע' 283 (סעיף ט"ז) שבתחילה יהי' מושל בע"כ (היינו ענין הממשלה כפשוטו) על האומות שזהו נכלל במ"ש נצח כל האומות שסביביו, ואח"כ יתקן את העולם כולו לעבוד ה' ביחד, שזהו שלב ב' הם עצמם מכירים אמיתיותו של מלכות המשיח, עיי"ש. [וראה שיחת ש"פ וישלח תשמ"ג סי"ב ואילך. וראה שם שזהו ההבדל בין "ועלו משיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו'", ל"והיתה להוי' המלוכה", ולהעיר שכאן בחצי השני של הפסוק כתוב והיתה לה' המלוכה דוקא שזה מובן לכאו' עפהנ"ל בהחילוק הכללי בין מלוכה וממשלה].

והנה בלקו"ש חי"ח ע' 277 כ': דער גדר פון משיח'ן איז וואס ער איז מחזיר "מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה" (ניט ער גייט אויפטאן א נייעם ענין), וואס בפועל קומט דאס ארויס אין דעם וואס "ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל" (ובמילא קומט מען צו דער מטרה און מכוון פון ביאת המשיח) "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". ע"כ בהנוגע לעניננו. וראה שם בהמשך השיחה הע' 74 שובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל נכלל במ"ש "וקם שבט מישראל" היינו ממשלתו של משיח על ישראל.

שמזה משמע לכאו' שמ"ש הרמב"ם "הממשלה הראשונה" מדגיש הממשלה של משיח על בנ"י בנוגע לכל עניניהם, שזה מתבטא בפועל בבנין המקדש וקיבוץ נדחי ישראל. [ומשמע ג"כ שלא נכלל כאן בדברי הרמב"ם הממשלה ושליטה על אומות העולם, אף שאצלם הי' לכאו' אפשר לפרש הממשלה כפשוטו, (עכ"פ בתחילה כנ"ל), אבל מובן מדברי כ"ק אדמו"ר שע"פ המשך ההלכה מובן שלא לזה נתכוון הרמב"ם. ולכאו' הי' אפ"ל דהפי' בהמשך דברי הרמב"ם כאן הוא שמשיח ישלוט על האומות שעי"ז יהי' לו האפשריות לבנות ביהמ"ק ולקבץ נדחי ישראל, שעפ"ז היו ג' הענינים בהלכה זו מתאימים לג' הדברים בהלכה ד' "נצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל", אלא שממ"ש שם בהערה 66 מובן דכוונת הרמב"ם כאן בהל' א' הוא לבאר מהו הגדר והמכוון שלו לאחר שכבר ניצח במלחמת ה', ובסגנון אחר: אין הרמב"ם מדבר כאן על הסרת המונע דהאומות כבהל' ד', אלא מדבר על הענין החיובי דמלכות בית דוד וממשלתו כפי שזה נוגע לבנ"י ולשלימות התורה, ולכן מובן שפי' הממשלה הראשונה ג"כ קאי ביחס לבנ"י ולא לאומות העולם].