תות"ל - 770
בגליון ו, [שת] פ' בא כתב הת' מ.מ.א. תחת הכותרת "קיסר ופלגי קיסר" שא"א לומר שדוד המלך לא היה בחזקת משיח, מצד ב' טעמים:
א. סברא. ב. קרא - הסברא היא שהרי בוודאי אם היה דורו של דוד ראוי למשיח אז בוודאי היה דוד בעצמו משיח, א"כ מוכרח שהוא בחזקת משיח - ומצד הקרא - מביא לשון הרמב"ם בהלכות מלכים פ' י"א ה"א "המלך המשיח . . אף בפרשת בלעם נאמר . . ושם הוא אומר "אראנו ולא עתה" זה דוד "אשורנו ולא קרוב" זה מה"מ . ." ומזה רוצה הת' הנ"ל להוכיח שדוד המלך היה בחזקת משיח.
ולא זכיתי להבין ראייתו מכל הנ"ל ואני משיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
הראי' הא', מצד הסברה - לכאורה היא היפך הסברה לומר שבכל דור ממש יש אחד שהוא משיח, וזה שאמרינן שמשיח יכול לבא בכל רגע אין סתירה לכל זה, שהרי בכל דור ודור יש אחד שראוי להיות משיח (כמבואר בשו"ת חת"ס חו"מ בליקוטים סי' צ"ח - ר"ע מברטנורא על מגילת רות ועי' בשדי חמד פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע) ואם יזכה הדור יתגלה כמשיח ובפרט שראינו בחוש שלא בכל הדורות היה אחד שהיה בחזקת משיח - ואין זה סתירה להרמב"ם שצריך להיות בחזקת משיח, שהרי הרמב"ם בעצמו כותב באגרת התחי' שלו, שכל ההלכות של בחזקת משיח אינם הכרחיים רק שזהו גדר ההלכה, אבל יכול להיות שהגאולה תבא ברגע א' ממש באופן ניסי לגמרי, אלא שמצד ההלכה אין זה מוכרח.
א"כ מכ"ז י"ל שדוד המלך היה יכול להיות משיח (אם יזכה הדור) אבל לא דווקא שהיה בחזקת משיח.
וגם מצד הקרא אין כלל ראי' ואדרבה וכמבואר בלקו"ש ח' י"ח ע' 282 וז"ל: "[וואס אויך אין דעם איז מודגש די מעלה פון מלך המשיח: בא דוד איז נאר (א) "מחץ". (ב) "פאתי מואב" און בא משיח'ן (א) "וקרקר" (ב) "כל בני שת", די שליטה אויף אלע אומות]".
ועיין עוד בהשיחה הנ"ל, ושם מבואר שאכן לומדים הדברים שיהי' בימות המשיח מדוד המלך, אבל בדוד לא היה כל הענינים באותו מדה שיהי' במה"מ, א"כ מובן שדוד עדיין אינו בחזקת משיח רק מעין של חזקת משיח.