ישיבה גדולה תורה ויראה, סאטמאר
בקובץ "הערות וביאורים" לר"ה ש.ז. גליון תש"פ עמו' 5 האריך הב' מנחם מענדל רייצס נ"י בענין אם יהי' עונש לע"ל על חטאים שעשה בזמה"ז, ויש להוסיף בזה - עי' שבת יב. "אני ישמעאל בן אלישע הטיתי נר בשבת ושיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמנה" ובמפרשים חקרו הטעם למה הוצרך לכתוב על פנקסו ובס' דברים נחמדים לבעל בני יששכר כ' דמוכח מגמ' "לכשיבנה ביהמ"ק יהיה חייב להביא קרבן על מה שעבר בזמה"ז וכ"ה בש"ס יומא פ, א האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור וכו' וכ"כ ב"דרך פיקודך" בהקדמה ה' אות ז' והוסיף שם שהוא מן הדין למי שעבר עבירה שיכתוב על פנקסו כזאת וכזאת עשיתי ולכשיבנה ביהמ"ק אביא את קרבן המחוייב עכדה"ק ומדבריהם מוכח שלכך צריכים כפרה ע"י קרבן דאי לא יביא קרבן יקבלו עונש לעת"ל וכדי ליפטר מעונש מחוייב להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק ודו"ק.
אמנם לאחר עיון בספרים שונים ראיתי שראי' הנ"ל אינו מוכרח דבשו"ת מהרש"ם ח"ב בהקדמה אות ל"ב כ' שם להקשות על גמ' שבת הנ"ל מש"ס מנחות ק, א כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה ולמה לא מיפטר במה שקורא פרשת חטאת ותי' דע"י הלימוד הפרשה של חטאת א"כ הוה כאילו הקריב רק חלק לה' אבל חלק אכילת כהנים והבעלים שע"י הלימוד ליכא, ולכך זקוק להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק וכ"כ בשו"ת "ויצבר יוסף" סי' נ"ב באריכות ועיין שם היטב ולפי"ז אין ראי' מגמ' הנ"ל דיש עונש על החטאים לעת"ל דחיוב הקרבן לע"ל הוא רק לחלק הבעלים וכדו'.
ועוד דבחי' הר"ן למס' שבת שם כ' האי דקאמר לכשיבנה ביהמ"ק בימיו קאמר דאי לאחר שימות לא אפשר דחטאת שמתו בעלי' למיתה אזלא עיי"ש ועי' בשל"ה מס' יומא עא, אם יזדמן לאדם בשוגג איזה חטא שחייב ע"י קרבן, ירשום אותו בפנקסו להיות לו לזכרון דאולי יזכה לבנין ביהמ"ק ואז יביא הקרבן עכ"ד, ומשמע דזה דוקא אם יבנה בימיו דהיינו "אם יזכה" לבנין ביהמ"ק.
ומדוייק בזה ל' הנחמד ברש"י יומא פ, א: יכתוב כשיעור זה אכלתי שמא יבנה ביהמ"ק בימיו עכ"ל ומשמע מכל הנ"ל דהא דלכשיבנה ביהמ"ק יחוייב להביא קרבן הוא דוקא אם יבנה ביהמ"ק בימיו ואז יהי' כהמשך לחייו.
אבל אין הכוונה שבזמן התחי' כשיקומו כל ישראל מקבריהם בב"א יביאו הקרבנות שנתחייבו בחייהם דכיון שמתו נגמרו כפרתם וכו', ולפי"ז אין ראי' כלל דיהי' עונש לע"ל על חטאים שבזמה"ז דזה דוקא לדור שיזכו שיבנה ביהמ"ק בימיהם ודו"ק.*
ולשי' הסוברים דיהי' עונש לע"ל על החטאים שבזמה"ז וכדי ליפטר מעונש זו צריך להביא קרבן, רציתי לומר הטעם עפימ"ש הרה"ק מטשערנאביל זי"ע בספר הק' מאור עינים בפר' חיי הטעם למה אין מענישים בבי"ד של מעלה בפחות מבן כ', מטעם שאין לאדם דעת שלימה עד כ' שנה, ואח"כ כשמתחיל לעבוד את ה' באמת מעלה ג"כ את ימי הנעורים כשתבא לכלל דעת צריך לתקן הכל עכ"ד.
ובספרי דרוש מבארים בזה הטעם דיוסף הצדיק נענש כשהי' בן טו"ב מטעם כי הי' בר חכים והי' בו דעת שלם ולכך הי' מענישים אותו גם בפחות מכ' ודו"ק.
ובפסוק כ' כי מלאה הארץ דעה את ה' ויתמלא האדם בדעת וע"כ אז מוכרח לתקן הכל כלשון המאור עינים וכשתבא לכלל דעת צריך לתקן הכל ודו"ק. כנלענ"ד בהשקפה ראשונה והערות ותגובות יתקבלו בחיבה.
*) הערת המערכת: ראה בכ"ז באריכות בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 416 בההערות שם ובשיחת ו' תשרי תשמ"א מכ"ק אדמו"ר, שאפילו אלו שביהמ"ק כן יבנה בימיהם לא יצטרכו להביא קרבן, מפני שההתראה שבזה"ז אינה התראה מספיקה לחייב עונש, ועד"ז קרבן. עיי"ש בארוכה. ועי' בארוכה בשו"ת לב חיים (למהר"ח פלאג'י) או"ח סכ"ט. ועוד. ובכל אופן הרי השקו"ט הוא בנוגע לקרבנות שהם לכפרה משא"כ בעונשי בי"ד הרי פשוט דלא שייך התראה.
Download PDF