חבר כולל מנהטן חב"ד
בסנהדרין (צז,א): "ת"ר שבוע שבן דוד בא בו, שנה ראשונה מתקיים מקרא זה כו' שנה שניי' כו' בששית קולות בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא"
ועי' במהרש"א שמבאר - למה קורא התנא להשבוע "שבוע שבן דוד בא בו", אם הוא כבר מוצאי שביעית הרי אינו בא בו אלא לאחריו - " בכ"מ קרי לשמינית מוצאי שביעית ולפי שהיא השנה הסמוכה לשבוע העברה קרי לי' שבוע שבן דוד בא".
ולהעיר, שבמדרשים (שהש"ר פ"ב יג [כט]; מסכת דרך ארץ זוטא פ"י) הגירסא הוא "שבוע שבן דוד בא שנה ראשונה מתקיים" בלי מלת "בו" ("שבוע שב"ד בא בו"), דעפ"ז י"ל שהפי' ב"שבוע שבן דוד בא" הוא, שבוע שבן דוד בא אצלו וסמוך אליו, אבל לא שבא בתוך השבוע ממש.
במגילה (יז,ב): "ומה ראו לומר גאולה בשביעית [בתפלת י"ח], אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבועה בשביעית. והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא, מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".
ועפ"ז י"ל שלכן קורא התנא להשבוע "שבוע שבן דוד בא" כי להיות ש"בשביעית מלחמות" ומלחמה אתחלתא דגאולה היא, הוי כאילו בן דוד בא כבר בשנה השביעית.
ולהעיר עוד משיחת י"ד אלול תש"מ (בסוף "שנה השביעית" שנת השמיטה, נדפסה בלקו"ש חכ"ד עמ' 310) " .. וואס דאס וועט זיין .. דורך די גאולה האמיתית והשלימה .. נאך אין דער שנה השביעית "שבת לה'" (וועט בדרך ממילא "במוצאי שביעית" זיין דער מצב פון גאולה האמתית והשלימה, ווי די גמרא (סנהדרין צז,א) פסק'נט אפ)."
ובהערה 57 שם: "די"ל הפי' במוצאי שביעית ד"בן דוד בא" שבת"ר - שלימות ביאתו: אז אהפוך אל עמים גו' כולם גו' ולעבדו שכם אחד.".
היינו שמפרש שבן דוד בא כבר בשנה השביעית, ופי' "במוצאי שביעית בן דוד בא" הוא, שאז יהי' שלימות ביאתו.
וי"ל דהמקור לפרש כן בהברייתא, הוא מקושיית המהרש"א דלעיל, דלכאו' בן דוד בא רק לאחרי סיום השבוע, ולמה נקרא "שבוע שבן דוד בא בו". ולכן מפרש, דאכן בא בשנה השביעית, ורק ששלימות ביאתו יהי' במוצאי שביעית.