הנה ראיתי בספר הנפלא "ימות המשיח בהלכה" ס"ב שעמד על מה שכתב הרמב"ם בפיה"מ דההוכחה דכל חכמי ישראל שבא"י יכולים לחדש הסמיכה היא מזה גופא דכבר הובטחנו "ואשיבה שופטיך כבראשונה", ואיך יתחדש הסמיכה בימוה"מ. והביא הקושיא הידועה, הרי אליהו חי וקיים, והוא יכול לסמוך. וכתב דלכאו' צריך לדחוק דדברי הרמב"ם בפיה"מ הוא להדיעה שהביא בהל' מלכים דאליהו בא אחרי משיח, ונתקשה לפי' הרבי דלכו"ע בא קודם.

ונראה דאין אנו צריכים לדחוק ולפרש דברי הרמב"ם בפיה"מ דקאי רק לדיעה מסוימת בסדר ביאת אליהו, דהרי כבר ביאר הרבי בהא דהרמב"ם בספר היד קובע בודאות דאל יעלה על הלב דיהי' שינוי במעשה בראשית בביאת משיח אע"פ שכתב באגרת תחה"מ דאין זה ברור לו, ויכול להיות דהפסוקים "וגר זאב אם כבש" וכו' מתפרשים כפשוטם ויהי' נסים בתחילת ימוה"מ, ומ"מ לא שינה כלום בספר היד והשאיר הנוסח כמו שהוא. והוא משום דספר הי"ד הוא ספר הלכה, וההלכה אינה סומכת על הנסים, וא"כ עפ"י ההלכה חובת האמונה בביאת המשיח אינו קשורה כלל עם הנסים שיתחדשו אז.

ועד"ז כל ענין אליהו הנביא חי וקיים הר"ז למעלה מדרך הטבע לגמרי, ואף דאין שום ספק באמיתות הענין, מ"מ א"א שההלכה יסמוך ע"ז, כי הלכה אינו סומכת על נסים, ובע"כ שישנה דרך עפ"י הלכה לחדש הסמיכה, וזהו כוונת הרמב"ם בפיה"מ*.

*) אין מובן כוונתו: א) הרי דנים אודות מ"ש הרמב"ם בפירוש המשניות, ושם הרי מביא ג"כ ענינים של נסים וכפי שהביא בפ' חלק העיקר דתחיית המתים. ב) הרי אודות ביאת אליהו מביא בס' היד וזה גופא הו"ע נסי שאליהו שבזמן התנ"ך יבוא לבשר הגאולה. ומקרא מלא דיבר הכתוב הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' וא"כ הרי אליהו יוכל לסמוך. המערכת.