בגמ' עירובין מג, א. שואל רב חנניא "יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה" ובהמשך אומרת הגמ' "תא שמע הני שב שמעתא1 דאיתמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבה בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא2 אמרינהו".

ובהגהות וחידושים להר"ר נחמי' בירך זצ"ל מדובראוונא בעמה"ס שו"ת דברי נחמי' מקשה וז"ל: "כאן משמע דאף אליהו3 ומשיח א"י לילך בשבת ויו"ט חוץ לתחום ועכ"פ מבואר דאין ב"ד בא ביום טוב4. ולכאורה צ"ע מליל שמורים, עי' ר"ה יא, ב. ובאחרונים סס"י ת"פ ותפ"א, וגם איך בא אליהו במילה בשבת, עי' טור יו"ד סס"י רס"ה בשם המדרש ועי' זהר".

והנה יש לתרץ בפשטות על פי המבואר בדא"ח בריבוי מקומות (ראה לדוגמא בסה"מ תרס"ו ע' קעח ובסה"מ תער"ב ח"א ע' קא ותרכ"ט ובסה"מ תש"א ע' 151 מביא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, גם בנוגע לפסח, שאליהו בא לכל בתי בנ"י) החילוק בין אור הנפש, שמוגדר בגוף, לאור השמש. ומביאין ראי' מאליהו הנביא, ששאלו רשב"י מפני מה לא הי' בהאדרא, וענה אליהו שהי' צריך ללכת להציל את רהמ"ס, ומקשה ע"ז בספר -קול ברמה- שלכאורה הרי אליהו נמצא בכו"כ בריתות בזמן אחד, והתירוץ הוא שכדי להציל את ר' המנונא סבא הי' צריך להתלבש בגוף גשמי, משא"כ בברית או בפסח זהו רק ניצוצות מנשמתו.

ועד"ז תירץ בשו"ת חת"ס ח"ו תשובה צ"ח5 שיש שני אופנים בו מתגלה אליהו הנביא: א) בלתי לבוש בגופו, כי אם בצורה רוחנית, שאז דינו כמת שפטור מכל המצוות. ולכן מכינים כסא לאליהו, בכל ברית מילה ואפילו בשבת, ואין אומרים שלא יבוא מחוץ לתחום בשבת, לפי שאז מתגלה רק בצורתו הרוחנית; וב) שמתלבש בגוף גשמי, ואז חייב בכל המצוות ככל אדם מישראל, וכך נתגלה לחכמי התלמוד וכך יתגלה לעת"ל בב"א. וק"ל.

1) שבע סוגי טריפות המבואר בחולין דף מב, ב.

2) בפשטות הכוונה ליוסף השד וכמו שמובא ג"כ בפסחים דף קי, א. בנוגע לעניני שדים (ולא כהמאירי שפירש שזה הי' אדם שלא שמר שבת וקראו אותו ע"ד הצחות יוסף שידא).

3) זהו רק לפי הפירוש שאליהו המוזכר כאן הוא אליהו הנביא (דלא כפירוש המאירי שאליהו היינו איש אחד שידע להכות והלך למסרם בישיבות שהי' הולך בקפיצה – היינו ע"י שימוש בשמות הקדושים כמו שהזכיר הגמ' לפני זה).

4) לכאורה כוונתו שבתות וימים טובים.

5) הובא באנציקלופדי' תלמודית ערך אליהו.