תות"ל - 770
במכתב הידוע של כ"ק אדמו"ר ע"ד תחיית המתים ('אגרות קודש' ח"ב ע' עו), מביא מארז"ל (ברכות יז, א): "העוה"ב אין בו אכילה ולא שתי' ולא פו"ר ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", ומפרש כ"ק את המלים "העולם הבא" - "אחר שיחיו המתים".
ובהערה 23 שם: "כן מפרשים: ר' סעדי' גאון (בס' האמונות והדעות סוף מ"ז ובמ"ט), הראב"ד, הרמב"ן, רבינו מאיר בן טודרוס הלוי בס' עבודת הקדש (ח"ב פמ"א), השל"ה (בהקדמה חלק בית דוד), רבנו הזקן (לקו"ת פ' צו ד"ה ששת ימים רפ"ב. שם ביאור לד"ה שובה ישראל), וחולקים על הרמב"ם (הל' תשובה פ"ח ה"ב) המפרש מרז"ל זה על עולם הנשמות".
והנה, כיון שבקבלה ובחסידות פירשו מארז"ל זה על עולם הנשמות בגופים, צריך עיון במאמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ד"ה "ונגלה כבוד ה'" משנת תרח"ץ (נדפס גם בסה"מ קונטרסים ח"ב ע' תיא ואילך), שמפרש מארז"ל זה על עולם הנשמות (בלי גופים), וזלה"ק:
"...הרי מובן גודל מעלת הפלאת התענוג בג"ע העליון לגבי ג"ע התחתון, ובג"ע העליון גופא יש ג"כ רבוי מדרגות, מ"מ הנה כללות כל המדרגות האלו נכללות במדרגה אחת כללית שהוא עוה"ב, ומרגלא בפומי' דרב לא כעוה"ז העוה"ב, דעוה"ב אין בו לא אכילה ושתי' וכו' תחרות אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה, והיינו שהם נשמות בלא גופים"!
וצ"ב, מדוע משנה כאן הפי' במארז"ל זה מכמו שהוא בקבלה ובחסידות בכל המקומות.
המקור לשיטת הרמב"ם
וליתר ביאור:
בסברות המחלוקת שבין הרמב"ם - המפרש מרז"ל זה על עולם הנשמות, לבין החולקים עליו וס"ל שמרז"ל זה קאי בעולם התחי', מתבאר כך:
הרמב"ן (בשער הגמול) - וכ"ה בעבוה"ק ובשל"ה (שם) - הוכיח שמרז"ל זה קאי בעולם התחי' נשמות בגופים, דאם לא כן - מה חידוש השמיענו בזה שאין בו לא אכילה ולא שתי' כו', הרי פשוט הוא שלא שייך אכילה ושתי' לנשמות המופשטות מהגוף! ועכצ"ל, שקאי בנשמות בגופים, וע"ז הוא שמחדש שיתקיים הגוף אף ללא אכילה ושתי' וכו'.
ובפשטות, ראי' אלימתא היא. וגם הרמב"ם הי' בעצם צריך להסכים לה. אלא, שהוכרח הרמב"ם ללמוד שקאי על עולם הנשמות (אף שדוחק הוא מצד שאין חידוש בדברים אלו), משום שלא ס"ל שיכול להיות מצב של גוף ללא אכילה ושתי', כי אז כל כלי העיכול וכו' הם לבטלה (וכמ"ש בארוכה באגרת תחיית המתים ועוד), ולכן לדעתו עכצ"ל שקאי על עולם הנשמות.
משא"כ להרמב"ן וסייעתו, שהסבירו כיצד כן אפשרי שיהיו גופים ללא אכילה ושתי', שוב אין מניעה לפרש מרז"ל זה כמשמעותו הפשוטה - שדוקא עפ"ז יובן החידוש שבו - שקאי על עולם התחי', נשמות בגופים.
ועפ"ז מתחזקת הקושיא במאמר הנ"ל:
מלבד שצ"ע בכלל, מה ראה לשנות מהפי' שבקבלה ובחסידות בכ"מ, הרי כיון שבמאמר זה עצמו - בהמשך המאמר - מבאר באריכות את שיטת הרמב"ן וסייעתו שגופים כן יכולים להתקיים ללא אכילה ושתי' וכו', וודאי שאינו מובן -
אם ס"ל שאפשר בעצם לפרש מרז"ל זה גם על נשמות בגופים (ודלא כשי' הרמב"ם), מדוע מוציא את המאמר ממשמעותו הפשוטה ומפרשו על עולם הנשמות דוקא (אף שעפ"ז אינו מובן החידוש שבו)?!
Download PDF