האם הכוונה להבנין והקרקע שתחתיו

בגמ' מגילה כט, א: "תניא ר"א הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא, והלא דברים ק"ו ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה עאכו"כ", ע"כ. ומצינו בענין זה כמה שיטות באחרונים.

דהנה שם כח, ב, איתא: "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין", ופירש"י: "על מנת שישתמשו בהן גם בבנינם", אבל התוס' שם (בד"ה "בתי כנסיות") חולקים ע"ז וכתבו: "רוצה לומר כל זמן שהן בטלין כו' והכא מיירי כשחרב דאז מהני התנאי", והביאו ראיות דבשעת בנינם לא שייך תנאי עיי"ש ועי' גם בתוס' ב"ב ג, ב, בד"ה "ועיילי'" שכ"כ, וכתבו: "ודוקא לאותן שבבבל מהני התנאי, שהרי לעת בא גואל במהרה בימינו תפקע קדושתן, אבל לאותן שבא"י לא תהני תנאי, שהרי קדושתם לעולם קיימת", וכ"כ הרא"ש שם. וה'מגן אברהם' (או"ח סי' קנא ס"ק טו) הקשה ע"ז דאיך כתבו התוס' שבתי כנסיות שבבבל תפקע קדושתם, והלא אמרינן בסמוך עתידין כל בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בא"י? ואין לתרץ דדוקא הבנין יקבע בא"י, אבל הקרקע תשאר בחו"ל, דהא יליף ק"ו מתבור וכרמל והתם הקרקע נקבע בארץ ישראל? (כוונתו דאם היינו אומרים שהקרקע תשאר בחו"ל לא קשה על התוס', כי התנאי להשתמש הוא בהקרקע, ובהקרקע נפקע קדושתן לע"ל, אבל כיון שהוכיח דאינו כן כנ"ל, א"כ קשה על התוס' דאיך כתבו שתפקע קדושתן?) ותירץ המג"א דהתוס' קאי אבחורבנן, דכיון שנחרבו קודם ביאת הגואל, לא יקבעו בא"י עכ"ד. ועי' גם בס' 'פתח עינים' שם שהקשה כנ"ל על התוס' מדילי', והביא לתרץ בשם מהר"א פליף כנ"ל דבתי כנסיות שבחו"ל כשהן בישובן הוא דעתידין וכו', אבל אם נחרבו לעתיד פקעה קדושתן.

אבל ב'נתיב חיים' (בשו"ע שם) וכן ב'קרבן נתנאל' שם (סי' ה' אות נ) הקשו על תירוץ המג"א, דמ"מ ניחוש שמא יבנה קודם ביאת הגואל, כדאמר עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש ויתנו לב לבנותה, וא"כ אפילו אם נחרב אפשר שיחזרו לבנותה ויהי' בו קדושה עולמית גם לע"ל כיון שיקבע בא"י? ולכן כתבו דלא קאמר אלא שיקבעו בא"י היינו הקרקע בלבד, אבל לא יהי' בהם קדושת ביהכנ"ס רק קדושת ארץ ישראל, ודי בזה כדיליף מתבור וכרמל, ודיו לבא מן הדין להיות כנדון עיי"ש. דלפי"ז לא קשה קושיית המג"א על התוס', כיון דקדושת ביהכנ"ס באמת תיפקע לע"ל, ורק הקרקע יהי' בו קדושת ארץ ישראל כמו בתבור וכרמל. ועי' גם ב'אליה רבה' שם ס"ק כא, שתירץ עד"ז דהן הבנין והן הקרקע יקבעו בא"י, אלא שיהי' בהן קדושת ארץ ישראל בלבד, אבל עי' בס' 'יד דוד' מגילה שם מ"ש ע"ז, דלכאורה אם הבנין עצמו נעתק למה לא יהי' בו קדושת ביהכנ"ס.

ובשו"ת 'חתם סופר' או"ח סי' ל' (מובא גם בחי' חת"ס השלם מגילה שם) תירץ קושיית המג"א באופן אחר, דבאמת רק הבתי כנסיות עצמם יקבעו בא"י, ולא קשה מתבור וכרמל, שהרי תבור וכרמל נדלדלו ונעקרו ממקומן לקבל תורה, ולכן נקבע קרקע שלהם בא"י, ויש ללמוד מזה לעצים ואבנים שבבנין ביהכנ"ס שג"כ נדלדלו ממקומם ונשתקעו בבנין שיקבע בא"י, אבל קרקע עולם שנבנה עליו ביהכנ"ס שלא נטלטל ולא נדלדל ממקומו, ליכא ק"ו מתבור וכרמל, ועד"ז כתב בס' 'מור וקציעה' או"ח שם, אבל מטעם אחר, דילפינן דומיא דתבור וכרמל שהם גבוהים מן הקרקע יקבעו בא"י, כן הבתי כנסיות בבנינם דוקא שנראה כהר ע"ג קרקע הם יקבעו בא"י, ולא קרקע שתחתיהם עד התהום ויעשה מקומו מצולות ים.

הרי יוצא מזה, שישנם ג' דעות בהא דאמרינן עתידין בתי כנסיות וכו': א) המג"א סב"ל דקאי הן על הבנין והן על הקרקע, ושיהי' בהם קדושת ביהכנ"ס. ב) ה'קרבן נתנאל' וה'נתיב חיים' סב"ל דקאי רק על הקרקע בלבד כמו בתבור וכרמל, ויקבעו בא"י להיות בהם קדושת א"י בלבד ולא של ביהכנ"ס (ולפי האלי' רבה גם בהבנין יהי' רק קדושת הארץ). ג) החת"ס והיעב"ץ סב"ל דקאי רק על הבנין בלבד ולא על גוף הקרקע, ושיהי' בו קדושת ביהכנ"ס.

ובשו"ת 'משנה שכיר' סי' טו אות ג' הביא דברי השל"ה בעניני תפלה (מס' תמיד דף רנא, א) שכתב לפרש מאמר רז"ל ברכות ח, א, "אמרו לו לרבי יוחנן איכא סבי בבבל, תמה ואמר למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה כתיב אבל בחו"ל לא, כיון דאמרי ליה דמקדמי ומחשכי בבי מדרשא, אמר היינו דאהני להו כו'", ולכאורה אכתי קשה, דהלא על האדמה כתיב? אמנם עפ"י אגדת חז"ל דעתידין בני כנסיות שבחו"ל ליקבע בא"י, א"כ שפיר הוה על האדמה עכתו"ד השל"ה, (וראה גם בס' 'פרדס יוסף החדש' עקב יא, כא, (אות רלט) שהביא פי' זה וציין לשו"ת 'תירוש ויצהר' סי' כג, ולס' 'גן רוה' ו'דברי חנוך' דברים שם, ועי' גם ב'אסיפת זקנים' מגילה שם בשם 'ברכת שמואל').

והוכיח מזה ב'משנה שכיר' דמזה משמע דסב"ל דגם הקרקע גופא תקבע בא"י, כיון דקדושת א"י תלוי' בהקרקע ולא כהחת"ס, אבל בליקוטי הערות על החת"ס שם דחה דאין מזה שום ראי', די"ל דכוונת השל"ה דנחשב גם עכשיו כאילו הבנין דביהכנ"ס כבר נקבע על קרקע א"י.

ועי' בס' 'ילקוט הגרשוני' (או"ח שם) שכתב דלפי דברי המג"א דגם הקרקע תוקבע בא"י יש לפרש 'ילקוט פליאה' על הכתוב (תהילים פז, א) לבני קרח וגו' יסודתו בהררי קודש, זש"ה תבור וכרמל וגו', דכוונת הילקוט הוא יסודתו בהררי קודש, כי גם היסוד של בית הכנסת יוקבע בהררי קודש, כי ילפינן ליה מתבור וכרמל עיי"ש, וכ"כ בשו"ת 'תירוש ויצהר' הנ"ל.

פלוגתת רש"י ותוס' בדין על תנאי הן עשויין

ולכאורה יש מקום לומר דפליגי בזה רש"י ותוס' הנ"ל, שהתוס' סב"ל שעצם הבנין דביהכנ"ס יוקבע בא"י ויהי' בו קדושת ביהכנ"ס, לכן שפיר סב"ל שכל זמן שהן בבנינם לא מועיל שום תנאי, כיון דלפי מצב זה יש כאן קדושה נצחית של ביהכנ"ס גם על לע"ל, משא"כ בחורבנם דלפי מצב זה ליכא קדושה נצחית, לכן מועיל תנאי על אותו הזמן. אבל בדעת רש"י י"ל דסב"ל כה'קרבן נתנאל' דרק הקרקע תוקבע בא"י, ולא בקדושת ביהכנ"ס אלא בקדושת א"י, נמצא שאפילו בבנינו אין בהבנין קדושת נצחית, כיון דלע"ל יופקע ממנו קדושת ביהכנ"ס, נמצא דליכא טעם גדול לחלק בין כשהוא בבנינו או בחורבנו, לכן סב"ל לרש"י שהתנאי מועיל גם על בנינו, כיון דגם אז אין לו קדושת ביהכנ"ס נצחי.

אם יש קדושה בהקרקע

וראה בשו"ת 'יביע אומר' ח"ח או"ח סי' טז אות ד' שהביא פלוגתא אם הקרקע שתחת ביהכנ"ס יש בו קדושה או לא, דב'אור זרוע' ח"ב סי' שפו כתב דליכא קדושה בהקרקע עצמה, וב'אשל אברהם מבוטשאטש' (מה"ת סי' קנג) כתב ג"כ דאפשר שלא חלה קדושה על קרקע עולם של ביהכנ"ס, והא דאמרינן במגילה כו, ב, שאין לזרוע שם וכו', ה"ז משום דהוה קלות ראש ביותר וכו', אבל י"ל דבגוף הקרקע אין שם קדושה, אבל בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' נט כתב שיש קדושה בקרקע ביהכנ"ס, וראה גם שו"ת 'רב פעלים' ח"ב חאו"ח סי' ושו"ת 'מחזה אברהם' סי' כד עיי"ש עוד, ואכמ"ל.

דלפי"ז לכאורה י"ל, דאי נימא שיש שם קדושה, מסתבר שגם הם יקבעו בארץ ישראל וכהמג"א, אבל אי נימא שאין שם קדושה מסתבר לומר כהחת"ס דקאי רק על גוף הבנין.

דעת הרבי בענין זה

וראה שיחת קודש פ' ויצא תשמ"ט סעי' י' (מובא גם בס' 'מגולה לגאולה' ע' 202) שכתב וז"ל: "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו ביחד עם כל המעש"ט שעשו בגלות כו', ביחד עם הבתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל ילכו ויקבעו בא"י כפשוטו", ובהערה 99 כתב וז"ל: "וי"ל שיעתקו ביחד עם הארץ והאדמה שמתחתיו . . ועפ"ז מתורצת השאלה איך אפשר להעתיק ביהכנ"ס וביהמ"ד ממקומו בלי תנאי". עכ"ל. דמשמע מזה כשיטת המג"א.

ובקונטרס "מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל" סעי' ג' כתב וז"ל: "המעלה המיוחדת ב"מקדש מעט" ד"בית רבינו" נמשכת גם (וביתר שאת יתר עוז) כשהן עתידין להגאל, שאז כהמשך הסוגיא "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י", השראת השכינה בכל מקום שגלו ישראל ע"י "המקדש מעט" ש"בארצות אשר באו שם" (מעין ודוגמת השראת השכינה במקדש ירושלים) אינה אלא בזמן הגלות, אבל לאחרי ש"עתידין להגאל", "תחזור גילוי שכינה לירושלים ולא תשאר שם במקום שגלו ישראל כבר" (חדא"ג מהרש"א שם), היינו שלא תהי' השראת השכינה בהמקום בחוץ לארץ שעליו עמד המקדש מעט, כיון שהמקדש מעט יעקר ממקום זה ויקבע בא"י במקדש הגדול שבירושלים כו'. ובהערה 25 (על מ"ש שלא תהי' השראת השכינה בהמקום בחוץ לארץ) כתב וז"ל: "ולכן בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין, כשחרב מהני התנאי לאותן שבבבל שהרי לעת בא גואל במהרה בימינו תפקע קדושתן (תוד"ה "בתי כנסיות מגילה" כח, ב)". עכ"ל. דכאן לכאורה משמע דקאי לפי שיטת החת"ס וה'מור וקציעה', שרק הבנין יקבע בא"י ולא גוף הקרקע, ולכן אמרינן שלא תהי' השראת השכינה על המקום שבחוץ לארץ.

וראה לקו"ש ח"ו עמ' 168, שהוזכר רק מידות הבתים עצמם עיי"ש.

ועי' יל"ש ישעי' (רמז שצא) עתיד הקב"ה להביא תבור וכרמל לא"י ולבנות מקדש על גביהן, שנאמר והי' באחרית הימים נכון יהי' הר הבית בראש ההרים, עיי"ש. דמשמע בזה, דגם בהם יוקבע קדושת ביהמ"ק, ולא רק קדושת א"י בלבד, ולא כמ"ש ה'קרבן נתנאל' שיקבע רק בקדושת א"י כמו בתבור וכרמל.

ועי' גם בס' 'מכתבי תורה' להגה"ק רא"מ מגור זצ"ל (מכתב קלט) כתב דבערכין דף כט איתא שקרקעות חו"ל הוה כמו מטלטלי דא"י, (לענין דין חרמין שאינו נוהג בזה"ז בקרקעות, אבל נוהג בקרקעות חו"ל שדינן כמטלטלין), וכתב דע"ד הלצה יש לפרש עפ"י מה שאמרו רז"ל עתידין בתי ישראל להקבע ולהיטלטל לא"י, ולכן ה"ז כמו מטלטלין. ועי' גם בהתמים ע' 220 (הובא בלקו"ש חכ"ו עמ' 394 הערה 17): "וכאשר ישראל יעשו תשובה ישלח הקב"ה את משיח צדקינו כו' ויוליכנו עם בתינו וכלי ביתינו לארץ ישראל, ויבנה את ירושלים וביהמ"ק וכו'". עכ"ל. וראה בהערות וביאורים גליון תע וגליון תרז, וראה גם שו"ת 'הר צבי' ח"א סי' פד בביאור מאמר חז"ל זה דעתידין בתי כנסיות וכו'.

וראה בספר השיחות תשמ"ח ב' ע' 464 (מובא בס' 'גולה לגאולה' שם) דעתידין וכו' קאי גם על בתי כנסיות שכבר נחרבו, ולכאורה יל"ע מהתוס' במגילה הנ"ל.