בפירש"י פרשת נשא ד"ה יביאו אותו (ו,יג): יביא את עצמו וזה אחד משלשה אתים שהי' ר' ישמעא' דורש כן. כיוצא בו והשיאו אותם הן אשמה את עצמם. כיוצא בו ויקבור אותו בגי הוא קבר את עצמו, עכ"ל.

וכן על דרך זה פירש"י בפרשת אמור ד"ה והשיאו אותם (כב, טז).

וכן על דרך זה פירש"י בפרשת וזאת הברכה ד"ה ויקבור אותו (לד,ו), וז"ל שם: הקב"ה בכבודו רבי ישמעא' אומר הוא קבר את עצמו וזה הוא אחד משלשה אתין שהי' ר' ישמעא' דורש כן וכיוצא בו ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו הוא מביא את עצמו. כיוצא בו והשיאו אותם עון אשמה וכי אחרים משיאים אותם אלא הם משיאים עצמם, עכ"ל.

וצריך להבין:

למה מפרש רש"י על פסוק והשיאו אותם עון אשמה - "וכי אחרים משיאים אותם אלא הם משיאים עצמם" - דוקא בפרשת וזאת הברכה, בפעם השלישי שמביא דרשת ר' ישמעא', ולא קודם לכן.

וממה נפשך, אם דרשה זה צריך איזה ביאור, הרי גם בשני פעמים הקודמים שרש"י מביא דרשה זה, גם שם צריך ביאור, ואם בפעמים הקודמים מובן זה בלי ביאור, למה צריכים ביאור כאן (בוזאת הברכה).

ולכאורה, המקום המתאים לפרש ביאור זה הוא באותו מקום שמובא פסוק זה, דהיינו בפרשת אמור (כב,טז).

עיין בספרי בפרשת נשא (ו,יג) וז"ל: יביא אותו, אחרים מביאים אותו והלא הוא מביא את עצמו, זה אחד משלשה אתים שהי' ר' ישמעא' דורש בתורה, כיוצא בו אתה אומר והשיאו אותם עון אשמה וכי אחרים משיאים אותם והלא הם משיאים את עצמם, כיוצא בו אתה אומר ויקבור אותו בגי וכי אחרים קברו אותו והלא הוא קבר עצמו, אף כאן אתה אומר יביא אותו הוא יביא את עצמו ואין אחרים מביאים אותו, עכ"ל.

ולכאורה, בהתאם לזה שפרש"י בוזאת הברכה על "והשיאו אותם עון אשמה" - "וכי אחרים משיאים אותו וכו'", למה לא ביא גם כן על "יביא אותו" - "וכי אחרים מביאים אותו", וכן על דרך זה על "ויקבור אותו בגי" - "וכי אחרים קברו אותו", על דרך שכתב הספרי.

בנוגע ל"ויקבור אותו בגי" - "הוא קבר את עצמו", אולי אפשר לומר שלכן לא פירש רש"י כלשון הספרי "וכי אחרים קברו אותו וכו'", מפני שרש"י בעצמו פירש בתחילת פירושו "הקב"ה בכבודו" הרי יכולים לפרש לפי דבריו שאחרים (דהיינו הקב"ה) קברו אותו.

אלא צריך להבין, לאחר שרש"י פירש בתחלת פירושו הקב"ה בכבודו, שבזה מיושב מה שנאמר (ויקבור) אותו, מה חסר עוד בהבנת הכתוב שרש"י צריך להביא דרשתו של ר' ישמעא'.