בפירש"י פרשת תצא ד"ה והי' בך חטא (כד, טו): "מכל מקום, אלא שממהרין ליפרע על ידי הקורא", עכ"ל.

ועיין בשפתי חכמים, וז"ל: "ואפילו לא יקרא אם כן למה נאמר וקרא עליך אלא שממהרין כו'", עכ"ל.

וצריך להבין:

בכמה פסוקים קודם פסוק זה נאמר (שם, יג) השב תשיב לו את העבוט... וברכך ולך תהי' צדקה לפני ה' אלקיך.

ופירש"י שם בד"ה וברכך: ואם אינו מברכך מכל מקום ולך תהי' צדקה.

ולכאורה גם שם קשה, אם כן (שמכל מקום "ולך תהי' צדקה") למה נאמר "וברכך".*

וגם שם יכולים לתרץ (שלכן נאמר "וברכך") שממהרין לברך וכו', על דרך שפירש"י שממהרין ליפרע.

ואינו מובן למה אין רש"י מפרש זה שם.

ואולי אפשר לתרץ זה על פי פירש"י בפרשת ראה ד"ה וקרא עליך (טו, ט): יכול מצוה, תלמוד לומר ולא יקרא, עכ"ל.

שמפירש"י זה מובן שאם לא הי' נאמר הפסוק "ולא יקרא" לא הי' קשה בפסוק זה גופא למה נאמר "וקרא עליך אל ה'" (מאחר שוהי' בך חטא מכל מקום שהיינו מפרשים שזה שנאמר "וקרא עליך אל ה'" הוא למצוה).

רק לאחר שנאמר בפסוק אחר "ולא יקרא", שמצד פסוק זה אין יכולים לפרש ש"וקרא עליך אל ה'" הוא למצוה, דוקא אז קשה אם כן למה נאמר "וקרא עליך".

ואם כן, לפי זה אינו קשה למה נאמר "...וברכך ולך תהי' צדקה".

שזה שנאמר "וברכך" הוא לומר שמצוה לברכו, ומה שנאמר "ולך תהי' צדקה" הוא לומר שאפילו אינו מברכו מכל מקום "ולך תהי' צדקה".