בפרש"י פרשת בלק ד"ה גם אתם (כב, יט): "פיו הכשילו גם אתם סופכם לילך בפחי נפש כראשונים", עכ"ל.

וצריך להבין מהי כוונת רש"י כאן. שהרי הראשונים שהלכו בפחי נפש כמסופר (שם, יג) "...ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם וגו'", היינו שבלעם לא רצה לילך עמהם.

אבל השלוחים האחרונים של בלק לא הלכו מבלעם בפחי נפש, שהרי כתיב (שם, כא) "ויקח בלעם . . וילך עם שרי מואב" ואם כן איזה פחי נפש היה להם, הרי הלך בלעם עמהם.

ואולי אפשר לומר שכוונת רש"י על סוף דבר, ועל כללות הענין, שלא הצליח בלעם לקלל את בנ"י ואדרבא ברכם, וזה שכתב רש"י "גם אתם סופכם לילך בפחי נפש", אין כוונתו על יום המחר, אלא על התוצאה הסופית.

אבל נראה שדוחק לפרש כן מצד שני טעמים.

א. לפי זה, אם המבואר כאן בנוגע למה שלא הצליח בלעם לקלל את בנ"י ואדרבא ברכם ולזה כוון רש"י, הרי אין הפחי נפש הזה דומה כלל להפחי נפש של השלוחים הראשונים, שהי' רק בזה שלא רצה בלעם לילך עמהם רק עם שרים גדולים יותר, כפירש"י.

ומלשון רש"י "סופכם לילך בפחי נפש כראשונים" ולא "כראשונים בפחי נפש" משמע קצת שאותו פחי נפש שהי' לראשונים יהי' גם לאחרונים.

ב. בד"ה לא אוכל לעבור (שם, יח) פירש"י על כרחו גלה שהוא ברשות אחרים ונתנבא כאן שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו האבות מפי השכינה, עכ"ל.

הרי כבר כאן גילה בלעם שסופם לילך בפחי נפש, ומה הוסיף בפסוק שאחר זה בתיבת "גם אתם".